מעורבות רבנים בפוליטיקה - הפקת לקחים

טוב יעשו רבנים ופוליטיקאים אם יחזירו את המצב לקדמותו: רבנים יתוו מדיניות כללית ועקרונות רוחניים, ואנשי מקצוע יעסקו בעשייה הפוליטית.

הרב אמנון בזק , כ"ד בטבת תש"פ

דעות כינוס מרכז הבית היהודי
כינוס מרכז הבית היהודי
צילום: אישי

אחת המסקנות המרכזיות שהציונות הדתית צריכה להסיק בחשבון הנפש ממערכת הבחירות הנוכחית, היא הפסקת מעורבות היתר של רבנים בכירים בקלחת הפוליטית.

תופעה חדשה זו, שהתהוותה רק בשנים האחרונות כהעתק מהמתרחש כביכול בציבור החרדי, היא בעייתית משלושה כיוונים:

ראשית, פוליטיקה היא עניין מקצועי, וכשם שרבנים אינם אמורים להכריע בעניינים כלכליים, רפואיים או מקצועיים שאינם בתחום עיסוקם, כך הם אינם צריכים להוות גורמים בעלי עמדה מכריעה בתחום הפוליטי, וכפי שכתב בעל 'התניא': "איה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים, להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי, אף לגדולי ישראל חכמי ישראל הראשונים?".

שנית, העולם הפוליטי, למרבה הצער, איננו עולם ישר והגון, ולא פעם יש בו עוולות, הבטחות שלא מתקיימות, הסכמים שמופרים, בגידות ותככים. ככל שרבנים יעמיקו את מעורבותם בפוליטיקה קטנה, כך יידבק בהם הרבב שיש בה, דבר שעלול לגרום לחילול שם שמים ולפגיעה בכבודה של תורה.

ולבסוף, כמו בעולם החרדי, גם ההסתמכות על הרבנים היא בערבון מוגבל, החושף את חוסר היושר מאחורי החזות התורנית כביכול של תופעה זו. פוליטיקאים שונים מסתמכים על רבנים כשהדבר נוח להם, בעוד שבהחלטות אחרות הם פועלים על דעת עצמם למען האינטרס האישי שלהם.

במיוחד לאור מבחן התוצאה, טוב יעשו רבנים ופוליטיקאים אם יחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהתנהלה הציונות הדתית מאז הקמתה: רבנים, כמו אנשי רוח וציבור אחרים, עשויים להתוות מדיניות כללית, עקרונות רוחניים ומוסריים, ובעיקר להביע עמדה בתחום עיסוקם, אך את העשייה הפוליטית לנבכיה מוטב שישאירו לאנשי מקצוע.