סדק באמינות

בתקופה האחרונה נחשפות בזו אחר זו עדויות מבוססות הסודקות את אמינות הדיווחים והנתונים שצה"ל פרסם בציבור בשנים האחרונות.

תגיות: טל בראון
אל"מ במיל' טל בראון , כ"ח בטבת תש"פ

"אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" - את המשפט הזה טבע בזמנו לואיס ברנדייס ז"ל,  שהיה משפטן יהודי-אמריקני ושופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, בנוסף להיותו ציוני נלהב וממנהיגי ארגון ציוני אמריקה. 

השימוש בציטוט זה נעשה במחוזותינו במקרים רבים לאורך השנים. בזו הפעם אקשור אותו בדיווחים ונתונים סותרים המצטברים בתדירות מדאיגה משהו, המפורסמים בהקשר לנעשה בצה"ל ומצביעים על חשש אמיתי לסדקים באמינות.

מסמך רוח צה"ל המאגד בתוכו את ערכי היסוד והערכים המובילים הנדרשים מהמשרתים בצבאנו, מכיל את הערך "אמינות" וקובע כי: "החייל יציג דברים כהווייתם, בשלמות ובדייקנות, בתכנון, בביצוע ובדיווח, ויפעל כך שרעיו ומפקדיו יוכלו לסמוך עליו בביצוע המשימות". למען הסר ספק- גם מפקדים וקצינים הינם חיילים וכולם יחדיו נדרשים לקיים ערך זה בין אם בהיותו עומד כשלעצמו ובין אם נגזר הוא מערך הדוגמא האישית, המופיע גם הוא במסמך וקובע כי: "החייל ינהג על פי הנדרש ממנו, ויקיים את שהוא דורש מזולתו, מתוך הכרה ביכולתו ובאחריותו, בצבא ומחוצה לו, להוות דוגמה ראויה".

התפתחות הסדק

בתקופה האחרונה נחשפות בזו אחר זו עדויות מבוססות הסודקות את אמינות הדיווחים והנתונים שצה"ל פרסם בציבור בשנים האחרונות.

ניתן לציין את ראשיתו של הגל הנוכחי בביקורתו הנוקבת והאמיצה של בעל עיטור העוז, האלוף (במיל') יצחק בריק, ששימש במשך כעשור בתפקיד נציב קבילות החיילים. ביקורת אותה השמיע תחילה בפני הרמטכ"ל הקודם, גדי אייזנקוט, שגרמה למתיחות רבה ביניהם והקרינה אל מחוץ לכותלי בסיס הקריה, עוד בטרם פרשו השניים מהצבא ויצאו לאזרחות ו"לאור החמה".

רבות כבר נכתב, נאמר ואף תוחקר (ולצערי עוד לא תם הדבר) בעניין ממצאיו, תובנותיו וקביעותיו הנחרצות של האלוף המנוסה והנציב לשעבר בריק, אודות כשירות ירודה של חלק מיחידות הצבא למלחמה. אלו התבססו על עובדות ונתונים שנאספו על ידו, לצד רשמיו האישיים מביקורים רבים ביחידות צה"ל ומפגשים עם חיילים ומפקדים מכל הדרגים, במשך התקופה הארוכה בה כיהן ביושרה, בנאמנות ומתוך תחושת שליחות עמוקה בתפקידו.

מאז כניסתו של רא"ל כוכבי לתפקיד הרמטכ"ל, ניכר כי דבריו של הנציב בריק מקבלים התייחסות ראויה מחד והאמת שבהם צפה ועולה מאידך, כפי שניתן היה ללמוד בשבוע החולף לאחר פרסום מממצאי דו"ח הביקורת ב"עוצבת המפץ" שהוכן על ידי יחידת מבקר צה"ל והוגש בחודש אוגוסט 2018. 

להתרחבות הסדק תרמה פרשיית "ניפוח" נתוני גיוס החרדים לצבא ש"התפוצצה" אף היא בחודשים האחרונים בתקשורת והגיעה אף לשולחן ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. בסוגיה זו כבר נשמעו מפי קצינים בכירים הסברים, שלא לומר חלילה תירוצים, כגון: "הספירה בצה"ל נעשתה בחוסר מקצועיות", "ייתכן שמדובר בטעות או חוסר תשומת לב שהובילו למצב", "צה"ל שינה את שיטת הספירה של חרדים שהתגייסו" וכיו"ב'.

בין אם מדובר בטעות שנעשתה בתום לב ובין אם מדובר בתקלה חמורה של זיוף ומרמה על ידי גורמים בצבא, יש בפרשייה זו כדי לסדוק את תדמיתו האמינה של הצבא.

אם בכל אלו לא היה די, הצטרפו להן לאחרונה העדויות החדשות, המוקלטות והמצולמות, הנוגעות לניסויים בחיילות, הידוע בכינויו "פיילוט הטנקיסטיות".

מפקד המחלקה בניסוי שילוב הנשים בשריון, טען בראיון לגלי צה"ל שהנתונים שאסף על ההכשרה והועברו למפקדיו שונו לרעה על ידי הממונים עליו: "אני לחצתי על הסטופר. הייתי נוכח בכל התרגילים. אני יודע איזה זמנים הוצאתי, הם לא הזמנים שנכתבו במסמך". סרטון שעלה ברשתות החברתיות, אף הוא לאחרונה, המחיש את הפער בטעינת פגזים ולא הותיר ספק בדבר גם למי שלא נכנס לטנק או טען פגז מעולם.

כעת, משהתחלפו להם הרמטכ"ל וקצין השריון הראשי, שהכריזו בזמנו כי הניסוי היה מוצלח, צצות להן עדויות משמעותיות על מהלך הניסוי ותוצאותיו, שהקשר ביניהם לבין המילה "הצלחה" או "ניצחון", הינו מקרי בהחלט ונובע מניסיון הזוי לכפות את ערך השוויון גם במחנה צה"ל כ"שיזפון". 

בתגובה שהעביר צה"ל לעתירת המלש"ביות בבג"ץ, הודה למעשה הצבא כי הניסוי כשל. בצה"ל הודו כי: "בחינת הנתונים הממוצעים של פעולות צוותי הטנקים בפיילוט העלתה פערי כשירויות מסוימים בין הלוחמות לבין לוחמי טנקים בביצוע משימות מבצעיות זהות. כך, נמצא כי ממוצע זמני התגובה והשלמת הפעולות של טעינת פגזים, היערכות לירי, ירי פגז ראשון וירי מהיר על ידי הלוחמות ארוך משמעותית מממוצע הזמנים של לוחמים בחיל השריון (פי שניים או שלושה ביחס לפעולות אלה). לפערים אלו נודעת כמובן משמעות רבה בפעילות מבצעית".

שורה תחתונה

אין בכוונתי לעסוק פרטנית, מעבר למה שכבר נכתב, בנושאים הללו. כל כוונתי היא לציין את העובדה כי אירועים אלו מצביעים על מגמה בה נסדקת תדמיתו של הצבא היחיד שיש לעם ישראל ולעם היהודי- הוא צה"ל!
אירועים אלו, שיתכן כי אין לכאורה קשר ביניהם כלל ועיקר, מתפרסמים ברצף ובסמיכות זמנים שיש בהם כדי לתרום ליצירת אפקט שלילי מצטבר בקרב הציבור בישראל ובעולם, בכל הנוגע לאמינות הצבא ומפקדיו.

גם אם אין אלו האירועים הראשונים או היחידים, בהם נתפס לכאורה צה"ל בקלקלתו, עדיין מדובר באירועים משמעותיים וכבדי משקל בהם מעורבים קצינים בכירים, שלהם נגיעה והשפעה על הציבור בישראל. בייחוד בעת הרגישה בה כולנו מצויים, ערב בחירות שלישיות ומצבים ביטחוניים וגיאו-אסטרטגיים רגישים ומורכבים ביותר. 

סדק באמינות צה"ל בקרב העם בישראל בפרט, אינו דבר של מה בכך. זהו דבר בלתי ניסבל בגוף האמון על בטחון העם והמדינה. ארגון בו שירתנו, בו עודנו משרתים בין אם בסדיר, בקבע או במילואים ושאליו שולחים אנו את מיטב בנינו ובנותינו כדי להבטיח את קיומנו כעם חופשי במולדתו.

על הצבא לפעול מידית לעצירת התופעה ולהשבת האמון המלא והבלתי מעורער בו. כזאת יעשה באמצעות מהלכים נחרצים ועקביים לתיקון הליקויים המעשיים בשטח, לצד תיקון העיוותים הרעיוניים בתפישות בכל דרג ומקום בו נדרש הדבר.

על צה"ל להיות ממוקד ולעסוק במוכנותו למלחמה באויב מחוץ הדורש את נפשנו וארצנו, ולא באג'נדות וגחמות של גורמים מבית, המפוררים בשיטתיות את יסודותינו, מורשתנו ועצם קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, בסדר זה. את זאת יש להותיר "ללוחמים וללוחמות" בזירה הפוליטית לבצע במסגרת הכלים והכללים העומדים לרשותם כאזרחי מדינת ישראל.