פגיעה, עלבון וזריקת רפש

הרב אמנון בזק מגנה את המתקפה מצד דוד וכטל בערוץ 7 על פרופ' ורד נועם שזכתה בפרס ישראל לחקר התלמוד.

הרב אמנון בזק , י"ז בשבט תש"פ

דעות פרופ' ורד נועם
פרופ' ורד נועם
צילום: אישי

שר החינוך כתב על זכייתה של פרופ' ורד נועם בפרס ישראל לחקר התלמוד, שהיא מהווה "מקור השראה לדור שלם של נשים הלומדות תורה במדרשות ובאקדמיה", וכי "עבודותיה, מחקריה ופועלה בהנגשת לימודי התלמוד לאוכלוסיות רבות היוו פריצת דרך".

אולם, במאמר המתפרסם בערוץ 7 תחת הכותרת 'פרס ישראל להרג התלמוד', טוען הכותב על פרופ' נועם ש"עיסוקה בתלמוד לא תרם, לא תורם ולא יתרום מאומה לריבוי תורה והגדלתה", וקובל על "הארס והטינה שיש בליבה כלפי חז"ל".

המתקפה החריפה היא לא רק אישית, אלא גם מלווה בטענה כלפי כל עולם המחקר האקדמי, תוך הכללות גסות כמו "באקדמיה לא מבינים אפילו לא מילה אחת של גמרא", ו"ספרי המחקר האקדמיים מתנשאים, מזלזלים, מקטינים, מחרפים ומגדפים את האמור בתלמוד".

והלב נחמץ: ראשית, על הפגיעה והעלבון האישי, כלפי אישה שאהבת התורה יוקדת בליבה, ושהקדישה את חייה לללימודה ולהבנתה.

באופן אישי אני נעזר לא פעם במהדורה המצוינת שלה של 'מגילת תענית', ומחקריה ומאמריה מגלים על ידע נרחב ויכולת ניתוח חדשנית, שאין ספק שתרמו לריבוי תורה בישראל. כמו כל זוכה בפרס ישראל, אפשר כמובן להתווכח על עמדות והשקפות, אך אין הדבר גורע במאומה מפרס הניתן למחקרים מתוך שאיפה למצוינות. אך גם ההכללה כלפי העולם האקדמי מצערת מאוד, הן לגבי התוכן הן לגבי האנשים.

לגבי התוכן, עולם המחקר עוסק במידה רבה בנושאי נוסח וריאליה, עריכה ופילולוגיה, נושאים, שכפי שהרחבתי בספרי 'ניצחוני בניי' העסיקו גאונים, ראשונים ואחרונים, גם אם כיום יש עליהם פחות דגש בעולם בתי המדרש.

גם ההכללה כלפי כל המחקר האקדמי לוקה מאוד בחסר ומטילה כתם על דורות של חוקרים יראת שמים. ושוב: אפשר, ולעתים גם צריך, להתווכח עם טענות כאלה ואחרות, ולעתים גם עם סגנון כזה או אחר, אך מכאן ועד זריקת רפש על כל עולם המחקר כולו הדרך רחוקה מאוד, הן לגופו של עניין הן מבחינה חינוכית וערכית.

באופן כללי העולם האקדמי איננו אמור להוות תחליף לעולם בית המדרש, התוסס והפורה זה אלפי שנים, אלא להוסיף לו נדבך. דווקא בדורנו, יותר ויותר לומדי תורה, גם בציבור החרדי, מתעניינים מלבד בצדדים הלמדניים וההלכתיים של הגמרא, גם בהיבטים המחקריים, וטוב שיש בעולם גם אנשים המקדישים את חייהם להיבטים אלו. שילוב העולם הלמדני עם העולם המחקרי יכול להפרות את הלימוד, להגדיל תורה ולהאדירה.