בשבילי נברא העולם

הרב יוסי יזדי , י"ח בשבט תש"פ

בליקוטי מוהר"ן (חלק א סימן יד) מביא רבינו נחמן מברסלב זיע"א את דברי הזוהר הקדוש (יתרו ס"ט), שכשאמר יתרו "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים" אז התייקר והתקדש שמו של הקב"ה בעולם העליון ובעולם התחתון. ומוסיף רבינו: "נִמְצָא, זֶהוּ כְּבוֹדוֹ, כְּשֶׁבְּנֵי - אָדָם שֶׁהֵם מִחוּץ לַקְּדֻשָּׁה, מְקָרְבִין אֶת עַצְמָן לִפְנִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, הֵן גֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין, הֵן בַּעֲלֵי - תְּשׁוּבָה, שֶׁגַּם הֵם הָיוּ מִבַּחוּץ, וּכְשֶׁמְּקָרְבִין וּמַכְנִיסִים אוֹתָם לִפְנִים, זֶהוּ כְּבוֹדוֹ".

נשים לב, הקב"ה עשה ניסים לעם ישראל מעל הטבע - עשר המכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ובכל זאת עדיין לא התייקר והתקדש שמו של ה' יתברך בעולם. ואילו, כשמגיע יתרו, שלא הייתה עבודה זרה בעולם שלא עבד, כפירושו של רש"י על הפסוק הנ"ל: "מלמד שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם, שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה", דווקא אז, אומר לנו הזוהר שתכלית הבריאה נשלמה.

וזאת ללמדנו את כוחה של הבחירה! 

תכלית הבריאה היא שיתגדל שמו של ה' בכל העולם, ושיתקיים "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". אבל כדי שהתכלית הזו תצא מהכוח אל הפועל, ברא הקב"ה כוח של שקר, בשביל שהאדם מרצונו ומכוח הבחירה שהקב"ה נטע בתוכו, יבחר בטוב.

כותב רבי נתן מברסלב זיע"א בליקוטי הלכות (ברכת הריח וההודאה ד): "רַק הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם. וְעִקַּר הַיִּחוּס וְהַמַּעֲלָה שֶׁל הָאָדָם אֲשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילוֹ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הָעִקָּר הוּא, מַה שֶּׁהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא עֲבוֹדָתוֹ חֲשׁוּבָה מְאֹד מְאֹד יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת כָּל הַמַּלְאָכִים וְהַשְּרָפִים וְכוּ', מֵאַחַר שֶׁהֵם אֵין לָהֶם בְּחִירָה, וְהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה. וּבִשְׁבִיל זֶה בָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ הַכֹּל מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה".

פעמים רבות, כשאדם נמצא בשעת ירידה, הוא מתרחק יותר, כי הוא מרגיש שבמקום שהוא יאיר את אורו יתברך ויעשה לפניו נחת רוח מתוך בחירה נכונה, הוא בחר בחטא והסתיר מלכות שמים. הוא מרגיש לא רצוי ולא אהוב לפני הקב"ה, ושכביכול הקב"ה לא מעוניין בו.

מלמד אותנו רבינו, שלא רק שהקב"ה ממשיך לרצות ולאהוב אותך כמו לפני החטא, אלא במיוחד עכשיו הקב"ה רוצה וצריך אותך יותר! 

מכיוון שאדם לאחר החטא נחשב לבחינה של יתרו, ודווקא מהמקום הירוד והנמוך, כשיהודי מואס בשקר ובוחר באמת, אז הוא זוכה לייקר ולקדש שמו של ה' יתברך יותר ויותר, מפני שהוא כבר טעם מהחטא, ויש לו את כל הסיבות להיות בעצבות ולהתייאש מלהתקרב אל אביו. 

ואלו דברי רבינו הקדוש (חיי מוהר"ן, סימן קצ"ג): "אָמַר, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַהַכְנָעָה בְּעָלְמָא שֶׁהֵם מַכְנִיעִין עַצְמָן קְצָת לְפָנָיו לֵילֵךְ אֵלָיו וּלְכַבְּדוֹ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶֹה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד בְּמָקוֹם שֶׁנַּעֲשֶֹה, כִּי לְפִי גֹּדֶל רִשְׁעָתָם הַגְּדוֹלָה מְאֹד, כְּשֶׁהֵם מַכְנִיעִין עַצְמָם הַכְנָעָה בְּעָלְמָא לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. מִזֶּה נַעֲשֶֹה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד, כִּי יִשְֹרָאֵל אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם כַּמָּה פְּעָמִים 'כִּי גָּדוֹל ה' מִכָּל אֱלֹהִים', וְלֹא נַעֲשֶֹה מִזֶּה רַעַשׁ גָּדוֹל כָּל-כָּךְ. וּכְשֶׁבָּא יִתְרוֹ וְאָמַר 'כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'', כְּדֵין אִתְיַקַּר וְאִסְתַּלַּק שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא. כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁבָּא מְרוּחָק כָּזֶה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹתוּמַכְנִיעַ עַצְמוֹ תַּחַת הַקְּדֻשָּׁה, מִזֶּה נִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְהָבֵן". 

גם אם אתה מרגיש הכי מלוכלך ופגום עד שכביכול הקב"ה לא מעונין בך ואינו חפץ בך, דע לך, זה אינו נכון! 

חכמינו הקדושים מלמדים אותנו (בבלי כריתות ו, ע"ב) שבאחד עשר סמנני הקטורת היתה מעורבת חלבנה שריחה רע והיא מסמלת את הרשעים שבישראל, אבל מכיוון שהייתה נכללת בתוך שאר הסממנים שהעלו ריח טוב בקטורת, נפרד ממנה כוח הרע והעלתה גם היא ריח טוב.

בעניין זה כותב בעל ספר ה'לקח והלבוב' (חגי תשרי, מאמר ליום כיפור) חיזוק עצום: "אך צריכין לזכור כי האדם צריך לידע מעלותיו וכוחותיו, ולהאמין שיכול לעבוד ה', ושהעולם עומד על עבודתו. כמו שרמזו 'חלבנה' הוא ראשי תיבות 'חייב לומר בשבילי נברא העולם'".

"כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" (בבלי סנהדרין לז ע"א), אתה חייב להזכיר לעצמך יום יום, שעה שעה, רגע רגע, בשבילי נברא העולם, בלעדיי התוכנית האלוקית לגלות מלכותו בעולם לא תצא מן הכוח אל הפועל. הקב"ה חפץ בך, וכל העולם תלוי ועומד בכך שאתה תאמין בעצמך ובעבודתך המיוחדת לה'.

ואלו המילים המתוקות של רבי נתן, שצריך להתעמק בכל מילה ומילה (ליקוטי הלכות, שם): "כִּי כְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵל עַל יְדֵי חֲטָאִים לְמָקוֹם הָרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ שָׁם רְמָזִים לְפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וּמַזְמִין לוֹ אֵיזֶה זְכוּת שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת בְּזֶה הַמָּקוֹם הָרָחוֹק דַּיְקָא. וְזֶהוּ הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ, וְאִם יִזְכֶּה שָׁם לִזְכֹּר בַּה' יִתְבָּרַךְ, וְלַעֲשוֹת שָׁם מַה שֶּׁיּוּכַל, מַה שֶּׁמְּרַמֵּז לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּקַל יוּכַל לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ.

כִּי לְפִי הַמָּקוֹם הַזֶּה, יָכוֹל לִזְכּוֹת בַּעֲבוֹדָה קְטַנָּה לַעֲשוֹת נַחַת רוּחַ וְתַעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל לַה' יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה זוֹכֶה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל מְאֹד כְּשֶׁעוֹלֶה לְפָנָיו אֵיזֶה עֲבוֹדָה מִמָּקוֹם הַנָּמוּךְ וְרָחוֹק מְאֹד, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים, בִּבְחִינַת כַּד אָתֵי יִתְרוֹ וְאָמַר כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי וְכוּ', כְּדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא".