להזכיר את הדברים הפשוטים

הכרסום הגורף בסטטוס קוו הוא תהליך חמור ששומט את הטעם והתכלית לשיבת ציון הנוכחית.

הרב אברהם וסרמן , כ"ב בשבט תש"פ

במשך השנים התרגלנו לראות באהדה ובעין טובה את המפעל הציוני, העליה וההתיישבות, העצמאות והבטחון, וההתפתחות הכלכלית והמדעית. 

אנו מתמלאים גאווה בכל עת שישראלי מצליח זוכה בפרס חשוב, בייחוד אם זה פרס נובל. 'הגניוס היהודי' מפתח המצאות, פרויקטים, מפעלים ואח"כ מוכר אותם בסכומים גדולים למשקיעים זרים. עד שאת הכינוי שלנו "עם הספר" – שאותו המציאו עלינו אחרים, ואינו מבטא את העיקר, שאנו עם קדוש – החליף לאחרונה הכינוי ״אומת הסטארט אפּ".

למרות החשיבות שבכל אלה, והשמחה הגדולה שהם מביאים עימם – נראה כי שכחנו את העיקר. מה המטרה בשבילה קבלנו את ארץ ישראל? עבור מה הוקמה המדינה? לשם מה כל הפיתוח וההישגים? הסיבה והזכות שבגינם קבלנו את ארץ הקדש, הם כדי לזכות לקרבת אלוקים המשרה בה את שכינתו. כך הגדירו חכמים "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלו-ה וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו א-לוה". כך, ולא פחות. 

בעיה מעין זו התעוררה כבר בימי המדינה שבדרך, ואין חדש תחת השמש. 

במשך עשרות שנים גאלה הקק"ל אדמות, ומסרה אותם למתיישבים לפיתוח וחקלאות. רובם לא היו שומרי מצוות, ופעמים רבות חיללו שבת ויו"ט בפרהסיא, מה שגרר ביקורת קשה, הן מצד הציבור הדתי בארץ, והן מצד הציבור הדתי בחו"ל שנתן תרומות רבות לקק"ל, והן מצד רבנים רבים. 

בשנת תרצ"ד, לאחר משא ומתן ארוך ומייגע, הסכימה הנהלת הקק"ל להכניס לחוזה עם המתיישבים על  אדמותיה סעיף שבו הם מתחייבים לשמור על קדושת השבת בפרהסיא. אלא שמהסעיף הושמט איסור הנסיעה בשבת. ראשי המזרחי – הרבנים בר אילן ומימון – פנו אל הראי"ה קוק בשאלה אם מותר לתמוך בקק"ל במצב זה. 

תשובתו היתה שאמנם יש להצטער מאוד, אך מכיון שהקק"ל קונה את אדמת א"י, הרי זו בכלל מצוות כיבוש א"י השקולה ככל המצוות שבתורה.

יחד עם זאת כתב "שאנו חייבים להתאמץ בכל כוחותינו שהשפעתנו תביא לידי התכלית האמיתית של קדושת א"י, שהיא החיים ע"פ דבר ד' כתורה וכמצוה, ותמיד חייבים אנחנו לפקוח עיניים עִוְרות ולהראות להם שכל הצלחתה האמיתית של כנסת-ישראל בא"י תלויה היא בשמירת קדושתנו עליה, כמבואר בכל התורה כולה וכמפורש בקבלה, 'ויתן להם ארצות גויים בעבור ישמרו חוקיו'. ובפרט שבטוחין אנו שסוף כל סוף ישובו כל ישראל בתשובה, שהתשובה היא הבטחה לישראל כד' הרמב"ם בה' תשובה, וע"ז אמר הכתוב (תהלים ס"ט): 

כי ד' יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיוינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.

גם כיום, יש לזכור שאין זו ארץ מקלט בלבד, ומקום מנוחה ליהודים נרדפים. זו ארץ הקדש, שהובטחה לאבותינו ולנו מפי בורא עולם, שגם הגדיר והבהיר את  המטרה של ישיבתנו כאן. לכן, כל מעשה של חילול שבת בפרהסיא, וביזוי קדשי ישראל, מרחיק אותנו מהמטרה לשמה קבלנו את הארץ ולשמה הגענו לכאן נלחמנו ועדיין נלחמים על קיומנו.

זאת ארץ הקדש, שגם הגויים מכנים אותה כך, ולאור זאת עלינו לנהוג, בייחוד בחיים הציבוריים. לכן במשך שנים נהג במדינת ישראל הסטטוס קוו, שנועד לשמור על דמות הפרהסיא היהודית לפחות בעניינים מרכזיים. הכרסום הגורף בו הוא תהליך חמור ששומט את הטעם והתכלית לשיבת ציון הנוכחית. לכן, יש להתאמץ במיוחד להשיב את הסטטוס קוו ואף יותר ממנו. בנפשנו הוא.