איש עסקים צעיר עבד קשה והצליח מאוד, אולם על פניו ניכרה עצבות. אביו הבחין בזה וביקר אצלו בכדי לשוחח איתו. הצעיר הופתע כאשר אביו לא שאל אותו על העבודה, אלא - כמה זמן הוא מבלה עם משפחתו. "בגלל דרישות העבודה" השיב הצעיר, "יש לי מעט מאוד זמן לזה".
"זה נשמע כמו מה שאבי נהג לומר" אמר האב, "בכל יום הייתי מחכה ליד החלון עד שישוב הביתה, ובכל יום הייתי נרדם לפני שהגיע. למען ילדיך, למען הילדים שלהם, נסה להגיע בכל יום הביתה בזמן להשכיב אותם לישון. לא משנה כמה עבודה יש לך, אינך מתאר לעצמך כמה חשוב הדבר בשבילם - ובשבילך".
בפרשתנו משפטים מצווה אותנו ה' יתברך שוב: "בכור בניך תתן לי". קראתי על מצוות פדיון הבן רעיון נפלא:
הרי הכהן שואל את האב בארמית - מה אתה רוצה יותר, חמישה סלעים כסף או את בנך בכורך, והאב כמובן בוחר בבנו. אבל האם הכהן ערוך או מסוגל לקחת את הילד? האם לאב ישנה האפשרות לענות שהוא מעדיף את הכסף? מה המסר ממעמד קדוש ויחודי זה?
בן בכור מסמל התחלה אמיתית של היווצרות המשפחה. הכהן מסמל את המנהיג הרוחני. במעמד הזה נותן המנהיג כיוון דרך להורים הטריים והמאושרים: מה יהיה סדר העדיפויות במשפחה שאתם מקימים? האם העדיפות תהיה לעשות עוד כמה שקלים, או לחנך את הילד? לעבוד עוד ועוד שעות נוספות בכדי לקנות רהיט חדש או להיות בבית ולעשות עם הילד שיעורי בית? ברגע מיוחד וקדוש כזה, הוא כאילו מבקש לדאוג שתמיד תהיה חקוקה השאלה לכל החיים, כשנתלבט מהו סדר העדיפויות הנכון: "מה אתה רוצה יותר?".
שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט