חובה להרכיב ממשלה מיד בתום הבחירות

ספר החינוך: חובה להרכיב ממשלה מיד בתום הבחירות. הצבעה בשני פתקים תביא להכרעה ברורה בקלפי

הרב אפרים זלמנוביץ' , ט"ז באדר תש"פ

יהדות הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'
צילום: באדיבות המשפחה

לו רבי אהרון הלוי (ספרד המאה הי"ג) מבית מדרשו של הרמב"ן, מחבר ספר החינוך היה חי היום, הוא היה דורש מכנסת ישראל, לחוקק חוק שיחייב הרכבת ממשלה מיד בתום מערכת הבחירות. המשבר הפוליטי בישראל הוא הזוי. הפקרות.

מנוגד לחוק ומנוגד להלכה ולכל היגיון. חבר כנסת המונע הרכבת הממשלה פועל בניגוד לרצון העם. הורס את הדמוקרטיה ועובר על מצות "שום תשים עליך מלך" ובמו ידיו יוצר אנדלמוסיה בו איש הישר בעיניו יעשה.

בחירת ראש הממשלה זו מצוות עשה מן התורה (ספרי). לכן, יש לכנס את הכנסת ולחוקק חוק שיחייב את הנבחרים להרכיב ממשלה מיד בתום הבחירות. לדוגמא; הצבעה בשני פתקים; למפלגה ולראשות הממשלה, יכולה להצביע מיד על הנבחר ללמד אותנו במי בחר העם; ביבי או בני.

חובה לחוקק חוק שיחייב הרכבת ממשלה שתכלול נציגים שייצגו את כל  המפלגות וכל המגזרים; ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, נשים וגברים, יהודים וערבים. יחול איסור חמור על פסילת נבחרים או החרמת מגזרים, ויבוא שלום על ישראל.

בספר החינוך כתוב (מצוה תצ"ז) "שנצטווינו למנות עלינו מלך מישראל יקבצנו כולנו וינהיגנו כחפצו". מצווה לבחור ראש ממשלה של כולם. ככתוב בתורה (דברים י"ז ט"ו) "שום תשים עליך מלך" הספרי מבאר: זו מצות עשה.

רבי אהרון הלוי מסביר שם את התועלת במציאות משטר שעושה סדר בממלכה "בתועלת הנמצא לעם בהיות עליהם איש אחד לראש ולקצין. כי לא יתקיים ישוב העם בשלום בלתי זה". ספרי הנביאים מלמדים חומר הקללה על עם שאינו נשלט בידי מנהיג נבחר אלא איש הישר בעיניו יעשה או אפילו "להיות אנשים רבים לראש במקום האחד". היום אין אזרח ישראלי שעיניו בראשו ואינו רואה את הרעה החולה שפגעה בנו כאשר שניים אוחזים בכתר ראש הממשלה וכל אחד טוען כולה שלי היא.

במצוה ע"א שם כתב בעל החינוך שאסור לקלל נשיא שנאמר (שמות כ"ז כ"ז) "ונשיא בעמך לא תאור". כוונת הכתוב להזהירנו לא לדבר סרה על כל מי שהוא ראש שררה על ישראל בין ממשלת מלכות ובין ממשלת תורה. שורש המצווה, לפי שאי אפשר לישוב בני אדם מבלי שיעשו אחד מביניהם ראש על האחרים. לעשות מצוותו ולקיים גזירותיו.

מפני שדעות בני אדם חלוקים זה מזה ולא יסכימו כולם לעולם לדעה אחת לעשות דבר מכל הדברים, ומתוך כך יצא מביניהם הביטול והאסיפה בפעולות ועל כן צריך לקבל דעת אחד מהם אם טוב אם רע למען יצליחו ויעסקו בעסקו של עולם. פעם ימצא בעצתו וחפצו תועלת רב ופעם ההיפך וכל זה טוב מן המחלוקת שגורם ביטול גמור.

במחלוקת קורח ועדתו אמר משה רבנו ל- 250 נשיאי העדה שחברו לקורח – ראו! בדרכי העובדי אלילים, סדרים הרבה, ונימוסים הרבה, וכוהנים הרבה, ואין כולם מתקבצים בבית אחד. אנחנו, אין לנו אלא אלוהים אחד, תורה אחת, משפט אחד, מזבח אחד, כהן גדול אחד ובית מקדש אחד, ואתם, חמישים ומאתיים מבקשים לעצמכם כהונה גדולה?!  - "זאת עשו. קחו לכם מחתות, קורח וכל עדתו, ותנו בהן אש, ושימו עליהן קטורת לפני ה' מחר, והיה האיש אשר יבחר ה'  - הוא הקדוש" (במדבר ט"ז ו' ז').

דעו לכם! רק אחד ייבחר לכהונה הגדולה. הוא יצא חי. השאר יאבדו. אותם ר"ן (250) איש היו חכמים גדולים. המיוחדים והחשובים בקרב בני העדה.  הם ידעו לעבר שנים ולקבוע חודשים. מתמטיקאים דגולים. מחשבי חשבונות מעולים. מטובי הבנים שלנו באותו דור דעה. אף על פי כן, כולם, ללא יוצא מן הכלל, התייצבו בשעה היעודה, בפתח אוהל מועד, למבחן על החיים ועל המוות. מדוע חכמים גדולים שכאלה יעשו דבר טיפשי שכזה? אלא מה? - כל אחד היה משוכנע, מעל לכל ספק, שבו ולא בחברו, יבחר ה' לכהונה הגדולה.

אמרה התורה (דברים י"ז י"ד): "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נתן לך, וירישת וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי. שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך".  הרמב"ם (הלכ' שופטים) קבע: שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ; למנות להם מלך...". הרב אברהם יצחק קוק קבע: לממשלת ישראל דין מלך.

"ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שופטים לישראל... ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע ויקחו שוחד ויטו משפט. ויתקבצו כל זקני ישראל ויבואו את שמואל הרמתה. ויאמרו אליו: הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך, עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים. וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו: תנה לנו מלך לשופטינו ויתפלל שמואל אל ה' " (שמואל א' ח'). "ויאמר ה' אל שמואל: שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם" (שם). שמואל מבאר לעם את משפט המלך "את בניכם יקח ושם לו במרכבתו... ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו... " אעפ"כ העם לא נרתע מכוח שלטונו של המלך עליהם, העיקר שיהיה להם מנהיג שינהיג אותם ויוציא אותם למלחמה וידאג לצרכי הציבור.

שמואל הנביא על פי ה' ממנה את שאול למלך על ישראל "ויצוק שמן על ראשו". אחרי כן משח גם את דוד על פי רצון העם. הנצ"יב מוולוז'ין קובע: מכוח רצון העם מינוי המלך (ממשל) הופך למצווה במניין המצוות. באין הכרעה מיהו הנבחר לראשות הממשלה.

מן הראוי לשוב אל העם שיבחר בבחירה ישירה ויכריע את מי הוא רוצה לראות כראש ממשלתו. כדי שחלילה לא נאלץ להגיע לסבב בחירות רביעי, חובה לחפש כל דרך ולחוקק חקיקה מתאימה שיביא להכרעה ברורה את מי העם רוצה לראות כראש ממשלה ולאפשר לנבחר להרכיב מיד בתום הבחירות ממשלה עם יציבות שלטונית.