כולם שותפים לבניין המשכן ולא רק האצילים ו"המיוחסים"
כולם שותפים לבניין המשכן ולא רק האצילים ו"המיוחסים"

פרשת "תצווה" היא הפרשה השנייה העוסקת בכלל הנושאים הנוגעים לבניין המשכן. מי שמתבונן בריבוי הפרשיות, הפסוקים הרבים ופירוט הדברים לפרטי פרטים, בחירת אנשי המקצוע העסוקים בבנין המשכן עומד ומשתאה מדוע התורה כותבת כל כך באריכות בעניין בנין המשכן?

ואם יורשה לי לשאול שאלה נוספת, בפרשתנו פותחת התורה בציווי לכל ישראל: "ואתה תצווה את בני ישראל  וייקחו אליך שמן זית זך", ולאחר שלושה פסוקים בתחילת הפרק הבא נאמר: "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל  לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן".

ונשאלת שאלה נוספת: מדוע כשהתורה אומרת לקחת את אהרון וצוותו נאמר מתוך בני ישראל, הרי התורה הייתה יכולה  לכתוב בפשטות שצריך לקחת את הכהנים מבלי להדגיש "מתוך בני ישראל.

הבה נתבונן בדברי ה"מדרש הגדול" בפרשת תרומה, בו נמצא את המפתח לאותן שאלות.  אומר ה"מדרש הגדול": "אמר ר' שמואל כשבא משה אצל ישראל אמר להן אמר לי הקב"ה עשו לי מקדש, אמרו לו הנשיאים אנו משלנו נעשה המשכן אמר להן משה לא ציוני הקב"ה אלא דבר אל בני ישראל וייקחו מאת כל איש מיד פרשו הנשיאים...".

המדרש הגדול מלמד אותנו שהייתה טענה לנשיאים על כך שאת בנין המשכן שהינו המקום הקדוש ביותר לעם ישראל צריך לבנות על ידי אנשי המעלה, האנשים הקדושים והטהורים, המשפחות הנעלות והאצילות שבעם ישראל רק להן נאה ויאה לבנות את המקום הקדוש והמקודש ביותר.

אמר להם משה רבינו: "לא ציוני הקב"ה, אלא דבר אל בני ישראל וייקחו מאת כל איש"; בנין המשכן- בנין האומה נעשה על ידי בנין כלל ישראל, דבר ציבורי השייך לכולם. הרצי"ה קוק זצוק"ל היה אומר שציבור זה ראשי תיבות צדיקים, בינוניים ורשעים. כדי לבנות דבר כללי כמשכן או כדי לבנות מפלגה אי אפשר לומר שהדבר שייך לפלוני אבל לא לאלמוני, שכן זהו דבר ציבורי השייך לכולם.

ע"פ הדברים האלה אפשר להבין את הנאמר בפרשתנו ישנו ציווי כללי לבנות את המשכן ולקנות שמן למאור. לאחר הציווי הכללי הזה מגיע ציווי פרטי לקחת את אהרן ובניו, ואיך אני לוקח אותם "מתוך בני ישראל". אהרון ובניו שייכים לכלל ישראל ואינם שייכים לקבוצה  או לרב מסוים, ולכן המדרש מציין כי בנין כלל האומה המשכן בנין הקודש שייך לכולם. אהרון נבחר כי הוא נלחם נגד חטא העגל, נולד מגבורת הוריו שהלכו נגד גזירת פרעה, היה אוהב שלום ורודף שלום, והוא מבטא מצד אחד קנאות לתורה ולקדושה, ומצד שני  הוא שייך לאהבת כל יהודי ויהודי באשר הוא יהודי.

כאשר אנשי ציבור רוצים להצליח הם צריכים להיבחר בכלל הציבור, וצריכים נציגי הציבור לעזור לכולם להיות מחוברים לכולם, וכמו שתפילה במניין יש בה את הברכה שלה כך בבחירות שכולם מחוברים יש סייעתא דשמיא וגם יותר מנדטים.