סגולת ישראל המתגלה בשכרות הפורים

הרב משה בוימל , י' באדר תש"פ

יהדות פורים בירושלים
פורים בירושלים
צילום: ללא קרדיט

בימים אלו אנו עוסקים בפרשיות המשכן. המשכן בנוי מקרשים, יריעות, מחיצות וכלים שונים, כמו בכל בניין חשוב יש מקום לשאול מהי המטרה המרכזית שלשמה הוקם. הדרך בה נוכל לענות שאלה זו עוברת בהתבוננות בכלים ובמחיצות השייכים להכנות המביאות אל אותה מטרה עליונה.

הרמב"ן על התורה בפרשת תרומה מבאר שמעמד הר סיני וקבלת התורה העלו את ישראל למדרגת קדושים וזכו שתשרה שכינה ביניהם. וכך מגדיר הרמב"ן את המטרה המרכזית של המשכן "והנה עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה" וממילא הכלי המרכזי שמגשים את מטרה זו הוא הארון "כמו שאמר: 'ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת'.

לכן הקדים הכתוב את יצירת ארון הברית לשאר הכלים, ללמד שגם הכלים שנבנו לאחר מכן עניינם אף הוא השראת שכינה בישראל".

לעומתו, הרמב"ם מדגיש צד אחר וכך הוא כותב בספר המצוות: "הציווי שנצטווינו לעשות בית לעבודה, שבו תהיה ההקרבה והבערת האש תמיד, ואליו תהיה הפניה ובו תהיה החגיגה וההתקבצות בכל שנה, כמו שיתבאר והוא אומרו ועשו לי מקדש". גם בהלכות בית הבחירה הוא הדגיש כי "מצות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקורבנות", מדבריו ניכר כי הכלי המרכזי במקדש הוא המזבח בו אנו פועלים בפועל את מעשה עבודת הקורבנות.

מחלוקת זו מייצגת שני גורמים שבהם באה לידי ביטוי קדושתם של ישראל, כוח הסגולה וכוח הבחירה. הראי"ה קוק הגדיר את הכוחות הללו באגרת תקנ"ה ומסביר כי קיימים שני כוחות עיקריים הבונים יחד את קדושת- ישראל וההתקשרות האלוהית עמהם. הכוח הראשון הוא הסגולה, טבע הקדושה שבישראל מירושת אבות, כוח הטמון בנפש שלא יכול להשתנות כלל. הכוח השני הוא הבחירה אשר תלוי במעשה הטוב, במצוות ובתלמוד-תורה.

מדבריו של הרב קוק ניתן להבין כי כוח הסגולה מופיע בהשראת שכינה הנוכחת במשכן ומבוטא בארון. מנגד, כוח הבחירה מופיע במעשה ישראל בהקרבת הקורבנות על גבי המזבח.

באגרת זו הרב קוק מסביר שחלק הסגולה גדול לאין ערוך יותר מכוח הבחירה, אלא שהסגולה לא תתגלה אלא לפי אותה המידה שכח הבחירה מסייע בגילויה. עובדות אלו מולידות השגחה שמלווה את העולם ואת ישראל, כאשר ישראל בוחרים לא עלינו ברע ומובילים את המציאות למקומות לא טובים חוזרת הסגולה להופיע ולקדם את המציאות דרך נשמות ישראל למרות שירדו והורידו את המציאות למקומות נמוכים.

מכאן ניתן לראות כי בפורים האירה סגולת ישראל דווקא והיא היא שגרמה לניסים המופלאים אותם אנו מציינים, חוגגים ומתחברים כל שנה מחדש. החטא והמצב הרוחני של ישראל לא הותיר זכות לטעון בשבחם של ישראל שנפלו למקומות נמוכים מאוד. "על מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה? על שנהנו מסעודתו של אותו רשע".

רבי נחמן מברסלב מסביר כי האוכל שאכלו באותה סעודה נכנס לגופם כך שאפילו במדרגת הגוף לא נמצאה לישראל שום זכות להצילם. לכן, הגזירה הייתה לאבד את גופם ללא הבדל בין צדיק לרשע. גם ההצלה לא הייתה בדרך המלך של בחירה בתורה אלא בדרך של "עבירה לשמה" שהלכה אסתר לחיקו של אחשורוש נגד התורה וההלכה – והושיעה את ישראל.

בתור מחנך לנערים בגיל התיכון ובשיעור א', אני עד לתופעה מוזרה וייחודית כאשר אנו מתקרבים לימי הפורים. מצד אחד ימים אלו מלאים סכנות רוחניות. השתיה, הפורקן, שינוי האוירה והחופש יכולים להוליד אצלינו המחנכים חששות מהמקומות אליהם הנוער יכול ליפול ולעתים אף נופל דווקא בתקופת אדר.

מצד שני, בימים אלו דווקא מתוך השתייה והחופש נולדים תהליכים מופלאים של יצירה וחיבור רוחני חזקים מאוד אצל הנוער. אין ספק שהזמן מאיר בתכונתו והארת סגולת ישראל מופיעה במציאות גם אצל השיכורים וגם אצל אלו שפורקים קצת מהמסגרת.

מתוך חשיבה חינוכית מעמיקה אנו חייבים לייצר מסגרת גמישה לתלמידנו וילדנו, כזו שתיצור מחויבות לחוקים ותדע להעניק עצמאות וחופש לבחור בטוב ולהביע כלפי חוץ את סגולת ישראל האדירה שבתוכנו.