ממשלת אחדות או בחירות רביעיות לבחירה ישירה

בשלוש מערכות הבחירות החוזרות ונשנות העם הכריע בעד ממשלת אחדות. שאלת מי הראשון ברוטציה לא הוכרעה.

הרב אפרים זלמנוביץ' , י"ד באדר תש"פ

דעות הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'
צילום: באדיבות המשפחה

העם רוצה ממשלת אחדות רחבה. אזרחי מדינת ישראל אמרו את דברם זו הפעם השלישית. בבחינת ימין ושמאל תפרוצי ואת ה' תעריצי. פעם אחר פעם הציבור הביע רצונו בממשלת אחדות שתנהל כאן מדינה יהודית דמוקרטית, בה ישבו זה לצד זה נציגי כל המגזרים וכל המפלגות. כל כך פשוט וכל כך מסובך.

אלא מאי? המועמדים לראשות הממשלה שהובילו קמפיינים המושתתים על שנאות וחרמות ונידויים, שכחו את המצווה של "ואהבת לרעך כמוך" – כמוך ממש (רש"י). לא למדו את מאמר הלל: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. לכן לא השכילו להחליט מי מהם יכהן ראשון ברוטציה.

אני הייתי מכניס לבידוד את הטוענים לכתר עד שיצא מהחדר עשן לבן. במידה והשנאה תאכל אותם ולא יגיעו להחלטה אנחנו נופלים אל סף הבחירות הרביעיות וכדי שלא נשעט בקרוב לסיבוב החמישי על חברי הכנסת לשנות את צורת המשטר למשטר נשיאותי בו יוכרע מראש מי עתיד לכהן כראש ממשלת ישראל.

בשלוש מערכות הבחירות החוזרות ונשנות העם הכריע בעד ממשלת אחדות. שאלת מי הראשון ברוטציה לא הוכרעה. ההיגיון מורה שהמכהן ימשיך לכהן יען כי מעלין בקודש ואין מורידין. גם ברור במקרה דנן שאם ירד לא יעלה שוב והמשמעות הדחה הניגוד לבחירת הרוב.

לפני כניסתם לבידוד ראוי שילמדו את המדרש (סנהדרין ק"ב א') המספר שהקב"ה  אמר למלך ירבעם חזור בתשובה ואני ואתה ודוד בן ישי נטייל בגן עדן. שאל ירבעם: מי בראש? אמר לו: דוד המלך ילך ראשון . אמר ירבעם: אם כך אינני מעונין.

קשה: הרי הקב"ה אמר לירבעם שהוא ילך בראש "אני ואתה ובן ישי" ומדוע ביקש לוודא שזה המצב? מתרץ הרב חיים שמולביץ, להיטותו של ירבעם אחר הכבוד והשררה כה חזקה היתה עד שביקש לשמוע שוב יוצא מפי עליון שהוא בראש ולא דוד המלך. וכידוע "כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו" (עירובין י"ג ב'). סוף המעשה שהקב"ה שינה דעתו וקובע שבן ישי ילך בראש. גם בנידון דידן עליהם להניח את האגו בצד, אחרת יבוא השלישי ויכריע ביניהם.

עובדה!!! הקמפיין היה מושתת על שנאות וחרמות ונידויים העמיק את השסע בעם ומנע הכרעה ברורה. הפלונטר הפוליטי הסתבך יותר. אין ממשלה ואנחנו מתקרבים לבחירות הרביעיות. אלו ימים בהם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה. ימים אבודים לביצור המדיני הביטחוני והכלכלי של מדינת ישראל. הנביא ישעיה מזהיר "נוע תנוע הארץ כשיכור". המסקנה: קיים צורך דחוף לחוקק חוקים ולהתקין תקנות כדי שבבחירות הקרובות העם יבחר את המנהיג בבחירות אישיות וישירות.

מסופר על בית הקברות שהיה מלא מצבות ועליהן חקוקות גיל הנפטרים הצעירים. על מצבה אחת היה חקוק נפטר בן עשר שנים ומאה ימים וכן הלאה. המבקר היה משתומם לפשר הדבר ותמה מדוע כאן נפטרים צעירים? אמרו לו: כאן מציינים את השנים הפעילות של המנוח. הימים המנוצלים. בדומה לכך יש לראות את השנה האחרונה כאבודה למדינת ישראל. תימחק מההיסטוריה. שנת קיפאון מיותרת. שלוש פעמים הלכנו לבחור את המנהיג ולא צלח.

התורה מספרת על אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית "ואברהם זקן בא בימים" (בראשית כ"ד א'). ללמדך שאברהם הגיע לעולם הבא עם כל ימיו. במסכת חייו לא נרשמו ימים אבודים. הוא ידע לנצל את החיים באופן היותר טוב. איתא (קידושין ל"ב ב') זקן - זה שקנה חכמה . וכתיב (משלי ד' ז') "ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קניניך קנה בינה". אברהם אבינו (זוהר קכ"ט א') הביא עמו לעוה"ב את כל ההארות מכל הימים. יום יום מימי חלדו והאור שלו, כאמור (בראשית א ה) ויקרא אלוהים לאור יום.

דוד המלך אמר "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואוון כי גז חיש ונעופה" (תהילים צ' י'). הימים עפים ואל לנו לאבד זמן יקר שאין לו תחליף. הפלונטר הפוליטי גרם לאובדן שנה מחיי המדינה.

המשנה מלמדת (אבות פ"ה מכ"א) "בן ששים לזקנה. בן שבעים לשיבה". אמר דוד המלך "אלוהים מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך וגם עד זקנה ושיבה אלוהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך" (תהילים ע"א ח"י). מפרש רש"י: שיבה היא הדרת פנים וזקנה היא בשנים. שאל דוד המלך מהבורא: אם נתת לי זקנה תן לי גם שיבה. הרד"ק מבאר: שיבה היא יותר מן הזקנה כמאמר הנביא "ואני זקנתי ושבתי" (שמ"א י"ב ב').

אמרה התורה "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוהיך" (ויקרא י"ט ל"ב). אומרת הגמרא (קידושין ל"ב ב') אין זקן אלא מי שקנה תורה. מבהיר המאירי שם "זקן מופלג שאינו חכם אין חייבים לקום לפניו מלוא קומתו אלא מכל מקום מצווה להדרו". פסק הט"ז (יו"ד רמ"ב ד') בשם בעל הטורים: מצוות עשה מן התורה לעמוד בפני זקן במלוא הקומה. הזוהר הקדוש (פרשת קדושים) כתב: מפני שיבה תקום. שיבה - דאורייתא סתם. תקום – מכאן דבעי ברנש למיקם מקמי דספר תורה. קל וחומר שחובה לקום במלוא קומתך בשעה שעובר לפניך תלמיד חכם. אמר רבי שמעון מכאן רמז לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה.

איש ואמונתו. איש ותורתו. בשנות חיינו אנחנו אוגרים עוד ועוד חכמה ודעת. המעשים הטובים מאצילים בנו את הדרת הפנים. קרן אור פניו של משה (שמות ל"ד כ"ט). עם השנים האדם זוכה שחכמתו תפרוץ משכלו. אז ישכיל לראות בעינו את האלוהים, ככתוב "מבשרי אחזה אלוה" (איוב י"ט כ"ו).  לדעת הזוהר: מַאי וּמִבְּשָׂרִי, וּמֵעַצְמִי מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ. וּמַאי הִיא. דִּכְתִיב וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ. אבי האומה שאל מי הוא כאן בעל הבית וגילה את אלוהיו, אלוהי ישראל. גם אנחנו היום עוברים חוויות, כנגיף הקורונה והפלונטר הפוליטי ומהם נלמד - מה ה' דורש ממך? – הרכבת ממשלת אחדות לאומית רחבה.