בדרך לליל הסדר עוברים בפורים
בדרך לליל הסדר עוברים בפורים

פרשת פרה שקראנו בשבוע שעבר ופרשת החודש שנקרא בשבת הקרובה עוסקות שתיהן בהכנה ובהיטהרות לקראת חג הפסח.

כבר בחודש אדר אנו עוסקים בהכנה לפסח, הגמרא במסכת תענית אומרת "משנכנס אדר מרבין בשמחה". לכאורה יש לשאול מדוע דוקא באדר מרבין בשמחה, למה לא כסלו למשל שבו אירע נס חנוכה? רש"י שם כותב "ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח", ולכאורה מה שייכותו של פסח לענין, אלא בא רש"י לומר שבאדר נפתח מהלך שלם של גאולה "פורים ופסח" ולכן מרבין בשמחה, בשנה מעוברת נחגוג פורים באדר שני דווקא משום "מיסמך גאולה לגאולה" - וכדי לסמוך את גאולת הפורים לגאולת הפסח, אנו מקשרים את שניהם.

בחג הפסח היתה התגלות גדולה של אהבת ה' שנגלה עלינו וגאלנו שלא לפי מעשינו למרות ש"הללו עובדי ע"ז והללו עובדי עבודה זרה" ולמרות שהיינו שקועים בטומאת מצרים "ואת ערום ועריה". מכאן ה"חיפזון" של גאולת מצרים שלא ישקעו במ"ט שערי טומאה.

מנגד, גאולת פורים הייתה מכוח "לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי" מתוך חזרה בתשובה גדולה באה הישועה. אם אנו מחברים אדר לניסן, את פורים לפסח, את העבודה של ההכנה והחזרה בתשובה לרצונו יתברך, אז אנו מגיעים ל"מרבין בשמחה" לגאולה העתידה של "לא בחיפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון". זו תהיה גאולה נצחית המשלבת את אהבת ה' ואת המוכנות שלנו אליו.

בימים אלו זימן לנו ה' אתגרים גדולים, מגיפה עולמית מכריחה אותנו להסתגר, להתבודד ולהיזהר. אין אנו יודעים בוודאות מה ה' שואל מעמנו, אך ההסתגרות מחייבת אותנו לתת את תשומת הלב למעגלים הפנימיים של עם ומשפחה, להשקיע בנקודה הפנימית, להתבודד עם עצמנו ולהתאים את עצמנו לעין האלוקית. עם זאת, חובה עלינו למצוא את הדרך לפריצת הגבולות להפצת תורה וקדושה דרך פלטפורמות חדשות לנו, ב"למידה מרחוק" למען יגיע דבר ה' לכל מקום ולכל בית.

ה' מרגיל אותנו לעסוק בטהרה פנימית, שהרי גם בטהרת הזב המצורע והנידה, יש תהליך "התבודדות" ישיבה מחוץ למחנה, הפרדת כלים, שמירת היגיינה ו"בדיקת מסלול": "כָּל־הַמִּשְׁכָּ֗ב אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו הַזָּ֖ב יִטְמָ֑א... וְהַיֹּשֵׁב֙ עַֽל־הַכְּלִ֔י אֲשֶׁר־יֵשֵׁ֥ב עָלָ֖יו הַזָּ֑ב יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו... וְכָל־הַמֶּרְכָּ֗ב אֲשֶׁ֨ר יִרְכַּ֥ב עָלָ֛יו... ". כל אלו מביאים אותנו אל הטהרה. להיות מוכנים להקרבת הפסח, לקירוב פסיחת ה' עלינו, שיבואו אלינו המדרגות במנוחה ולא בחיפזון. ונזכה עם כל עם ישראל לאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים.