שכנים יקרים

המציאות, כפי שכבר נטען כאן לא אחת, עולה על כל דמיון. קל וחומר במחוזותינו. בעוד אני עמל קשות לגולל פה סיפורים שלא היו ולא נבראו, אלא משל היו, מתגוללים לפעמים סביבי סיפורי אמת מפליאים שאיש לא היה מסוגל לברוא יש מאין בעטו או במקלדתו.

חגי סגל , א' בכסלו תשס"ד

נפרד. חגי סגל
נפרד. חגי סגל
צילום: אלירן אהרון
1. המציאות, כפי שכבר נטען כאן לא אחת, עולה על כל דמיון. קל וחומר במחוזותינו. בעוד אני עמל קשות לגולל פה סיפורים שלא היו ולא נבראו, אלא משל היו, מתגוללים לפעמים סביבי סיפורי אמת מפליאים שאיש לא היה מסוגל לברוא יש מאין בעטו או במקלדתו. למשל הסיפור הטרי האמיתי הבא, המהווה מרקחת של טעות אנוש ביש"ע עם זדון פוליטי בישראל הקטנה. רק השמות שונו מעט, מטעמי צנעת הפרט.

2. הנפשות הפועלות: א. יהודה, מתנחל רווק כבן 40 העובד למחייתו במחלקת ההגהות של עיתון שמאלני. בשל תמימותו, צדיקותו ועדינות נפשו הוא כבר הוכתר כאן פעמיים כחתן בראשית. ב. משפחת אור יקרות, השכנים של יהודה, משפחה מקסימה שהגיעה אלינו לאחרונה מאשדוד ובאמתחתה 8 ילדים אנרגטיים וסבתא תשושה.

3. קיץ אשתקד. משפחת אור יקרות ויהודה נכנסים בשעה טובה למעונם החדש, דלת ליד דלת. מדובר במבנה קבע דו משפחתי בשכונת היובל, שנחשבה פעם לאם המאחזים הבלתי חוקיים בשטחים, אך במרוצת הזמן קיבלה חנינה מהשלטונות והיום היא כבר מופיעה בספר התקציב הממשלתי (בסעיף "שונות"). אור יקרות מקבלת את הדירה מימין, ויהודה את הדירה משמאל. מדי ליל שבת הוא מתארח אצלם לארוחת ערב, ומדי יום ב' הם באים לראות אצלו "מי רוצה להיות מיליונר?" (לאור יקרות אין טלוויזיה בבית, מטעמים חינוכיים).

4. שבועיים קודם. חשמלאי מוסמך מטעם חברת בנייה ידועה מתבלבל במילוי תפקידו. הוא מחבר את המונה של משפחת אור יקרות לדירה של יהודה ואת המונה של יהודה לדירה של אור יקרות.

5. חשבון חשמל ראשון מגיע לשני השכנים, חשבון נפרד כמובן. ראשי משפחת אור יקרות, שכאמור התגוררו עד כה בשפלת החוף, מתבקשים לשלם 200 ש"ח ומשהו בסך הכל. הם משוכנעים שהמחיר המוזל הוא חלק מההטבות המפליגות שניתנות למתנחלים על ידי שלטון הליכוד, הטוב והמיטיב. באותה שעה ממש נופלות פניו יהודה כאשר מתברר לו שחשבון החשמל החדש שלו כפול מהחשבון הממוצע במעונו הקודם. "זה בגלל הקידוחים הרבים שעשיתי בקירות החדשים", הוא בא בטרוניה לעצמו, "המקדחה אוכלת הרבה חשמל".

6. למרות מאמצי חסכון משמעותיים, חשבון החשמל החדש של יהודה מאמיר, ועומד כבר על 830 ש"ח לחודש, כרבע משכר הרעב החודשי שהוא מקבל ממעבידיו קפוצי היד והלב בעיתון השמאלני. "מרוב הגהות שאני עושה בעיתון לא שמתי לב לידיעה שמחיר החשמל הוכפל", הוא שוב מאשים את עצמו ונשבע להעמיק את החסכון.

מנגד, חלה צניחה נוספת במפלס חשבון החשמל של משפחת אור יקרות, עד כדי 153 ש"ח בלבד כולל מע"מ. "אם הייתי יודעת שהחשמל פה כל-כך זול, הייתי מתנחלת כבר לפני חמש שנים", אומרת גברת אור-יקרות לבעלה. הוא מהנהן לאות הסכמה. בכסף שחסכו ויחסכו הם ממהרים לרכוש שני מדיחי כלים חדשים, אחד חלבי ואחד בשרי, מכונת כביסה בממדים אמריקניים, שואב אבק מרכזי ומחשב-על לכל ילד.

7. תעריף צריכת החשמל של משפחת אור יקרות יורד אל מתחת לתעריף המים. לקראת החורף המתקרב היא מחליטה להגדיל את מספר הפאזות של הדירה ולרכוש גם מפזר חום לכל חדר. "אני לא מבינה למה אנשים משתמשים כאן בנפט כשהחשמל בחינם", תמהה אשת אור יקרות באוזני בעלה. גם הוא לא מבין. באותו יום עצמו הולך יהודה למכולת וקונה עשר חבילות של נרות. הוא לא יכול להרשות לעצמו להוציא חצי משכורת על תאורה.

8. חולפת חצי שנה. משפחת אור יקרות מוציאה על חשמל רק 13 ¤ לחודש ומברכת על כל רגע שהיא חיה בהתנחלות. ואילו מעבר לקיר משבר אנרגיה אמיתי: יהודה מכבס ביד, מתגלח עם בטריות, מתרחץ במים קרים, מנתק את המקרר ואפילו את הפעמון בכניסה ומשבית כליל את הטלוויזיה. רק בימי שני, כשהשכנים באים לראות "מי רוצה להיות מיליונר?", הוא מדליק את המכשיר למענם, ומכבה מיד אחרי שהם עוזבים.

9. חשבון החשמל החודשי של יהודה מטפס ל-2,137 ¤. הוא מצלצל למוקד חברת החשמל ושואל אם זה הגיוני שמטען של טלפון סלולארי יצרוך 1,100 קילווט לחודש?

10. משפחת אור יקרות שמה לב שכל הזמן חשוך אצל השכן שלה, ומשוכנעת שיש לו קצר כרוני או משהו כזה. בנדיבותה היא מציעה לו למשוך חוט חשמל מהדירה שלה לדירה שלו עד לתיקון התקלה. "אני אשלם לכם", הוא ממלמל. "אל תהיה קטנוני", הם נעלבים.

11. יהודה, המתנחל היחיד במערכת עיתונו, נקרא אל העורך ומתבקש להמליץ על משפחת מתנחלים מרובת נפשות שתככב במוסף מיוחד לרגל עשר שנים להסכם אוסלו ושמונה שנים לרצח רבין. הוא ממליץ בחום על שכניו היקרים. כתב העיתון נשלח לשם, מבלה יומיים תמימים בחיק המשפחה, ובמסגרת חיטוטיו הרבים מגלה שהחשמל אצלה בחינם. במערכת מתקינים כותרת ענק לסוף השבוע: "חשמל חינם להתנחלויות". והכותרת מתחת: "הרעב באופקים מתרחב".

12. שתי יממות לפני פרסום הסקופ יהודה שוב אצל העורך, והפעם לפי בקשתו שלו. הוא מבקש בתחנונים גדולים העלאת שכר. "רק החשמל עולה לי 80 אחוז מהמשכורת. אני לא יכול לחיות ככה". העורך כועס עליו: "יהודה, יקירי, תמיד ידעתי שאתה מתנחל, אבל בכל זאת חשבתי אותך לאדם ישר. אתם הרי מקבלים חשמל חינם".

יהודה נעלב עד עמקי נשמתו ומניח בפני העורך את חשבון החשמל שלו. העורך נדהם. הוא לא ראה חשבון כה תפוח מאז התחקיר המפורסם על עובדי חברת חשמל בתקופת אוברקוביץ' ז"ל. מזכיר המערכת מכנס ישיבת חירום כדי לדון בגורלה של כתבת התחקיר על ההתנחלויות. יהודה עושה עליה הגהה ועיניו כמעט יוצאות מחוריהן.

13. ראש דסק המדע בעיתון חושב שהוא הצליח לפענח את התעלומה: "לדעתי, השכנים של יהודה התחברו למונה שלו. הוא צריך להתלונן במשטרה". הכותרת של הכתבה המיועדת משתנה: "המתנחלים גונבים חשמל". גם הכותרת למטה: "עקומת הפשע בגוש דן בירידה".

14. יהודה לא הולך למשטרה, אלא לרב נחמיה, שבעזרת מזכיר היישוב מגלה סוף סוף את שורש הבעיה. משפחת אור יקרות מרגישה כאילו עולמה חשך עליה. פרקליט היישוב רץ להוציא צו מניעה נגד העיתון.

בסוף מושג הסכם פשרה סיבובי: משפחת אור יקרות תמכור 70 אחוז מהציוד החשמלי שלה כדי לפצות את יהודה, החוט המאריך מביתה לביתו ינותק, והוא לא יקבל העלאה במשכורת, אך בתמורה שוב יעדכנו העורכים את הכותרת המיועדת: במקום "המתנחלים גונבים חשמל" הם יסתפקו ב"המתנחלים גנבים", כותרת שכיחה ובלתי מסעירה בעונות המסיק בשומרון. יהודה, שלבו נחמץ תמיד בעשותו הגהות על כותרות כאלה, לפחות יוכל להתנחם הפעם במקלחת חמה.




המאמר הרצ"ב הוא רשימה סאטירית המופיעה בגליון החדש של "נקודה".