תולדות האנטישמיות

אנו שומעים בתקופה האחרונה את מבול האנטישמיות הנשמע בכל מקום בעולם. מאז ומעולם היו יהודים שניסו לתת הסברים שונים ומשונים לשנאה תהומית זו כנגד ישראל כאשר המכנה המשותף לכולם הוא אשמת היהודים.

אורח באתר , א' בכסלו תשס"ד

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
אנו שומעים בתקופה האחרונה את מבול האנטישמיות הנשמע בכל מקום בעולם. מאז ומעולם היו יהודים שניסו לתת הסברים שונים ומשונים לשנאה תהומית זו כנגד ישראל כאשר המכנה המשותף לכולם הוא אשמת היהודים.

פעם זה משום שהיהודים מתבדלים. ומשהתבוללנו –השנאה גברה. פעם זה בגלל הבורות בשפות הזרות ובמדעים. נעשינו דוקטורים ומוסיקאים והשנאה גברה. ז'בוטינסקי חשב שהחולשה היהודית היא היא הגורמת לשנאה ולכן אמר: "יהודים לימדו לירות". למדנו לירות וכעת השנאה נאחזת ב"כוחנות" שלנו.

השנאה לעם היהודי עתיקת יומין היא ואינה קשורה למציאות זו או אחרת. "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ". ההתרוצצות המנוגדת בין שני הגויים אינה מתחילה מתהליך המתחולל במשך זמן "במעייך" כי אם מראשית היצירה, "ממעיך".

כך כותב בפירוש אור החיים "ולא אמר במעיך לומר כי תמיד הם מפורדים ...כי מהבטן עצמו אינם נוחים זה לזה ומשונה מזגם וטבעם". מדובר על משהו מאד עמוק ופנימי שמוביל בהכרח למצב שבו "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו".

"הלכה עשיו שונא ליעקב". זוהי מציאות שגם אם פעמים נראה כלפי חוץ כאילו שנאה זו עברה מן העולם דע לך שמתחת לפני השטח אין הדבר כן.

אבימלך אומר ליצחק: "לך מעמנו כי עצמת ממנו". לאחר מכן כאשר אבימלך רוצה לכרות ברית עם יצחק אומר יצחק: " מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם". יצחק יודע ומבין כי הניסיון לכרות אתו ברית לא מבטא שינוי מהותי בעמדת אבימלך כי אם שינוי טקטי בלבד. הם סותמים את הבארות ואחר מבקשים לעשות הסכמים. שיטה זו מוכרת לנו היטב גם היום.

אמנם, יצחק בודק את האפשרות ששני האחים, בניו ,יעקב ועשיו יחיו בשלום כשני חלקים באומה אחת אך ריבונו של עולם לימד אותו שאין חיבור בין שני האחים.

אם כן, למה היהודים מהווים מטרה לשנאה ?

זוהי שנאה כנגד ישראל ואלוקיו אשר מעמידים מערכת חוקים ומוסר ברורה כנגד הדחפים הבהמיים וההרסניים של האדם. חז"ל מסבירים כי הר חורב נקרא גם בשם "סיני", משום שבמתן תורה ירדה שנאה לעולם.

אומות העולם חפצות ב"מצפון" כללי ומעורפל. הן מעדיפות באופן בולט את ההכרעות של עצמן. על ידי כך הן יכולות להחליף בכל יום את המוסר ממש כשם שהזיקית מחליפה צבעים. כותב הראי"ה קוק, "חובות אין העולם חפץ לקבל, ואם הוא מקבל נשארת בלבו טינה על המעורר הראשי לידיעת החובה שאינה נותנת לנפש הברברית להתפשט בכל מאווייה".

מנקודת המבט של הגויים, כל יהודי באשר הוא יהודי מבשר את בשורת מוסר התורה בין אם הוא "דתי" ובין הוא מתבולל.

"לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד" אינו מתייחס לעוצמה הכלכלית של יצחק כי אם לעוצמה המוסרית. מאז ימי אברהם אמות המידה המוסריות של רועי אברהם ויצחק מטרידות את אומות העולם.

"דווקא על שום כך שונאים את כלל היהודים, על שום עליונותם הרוחנית, והיותם נבדלים לטובה, נעלים מן השאר. עוד הם שנואים כיון שנתנו לעולם את הנצרות ודכאו את החיה שבאדם ועוררו את המצפון ורגש האהבה לבני אדם...

מאז ומתמיד שימש עם ישראל מגדלור שהפיץ את אור המחאה העזה נגד החלאה והשפלות בחיי האדם". (מקסים גורקי, "על היהודים" הוצאת פראבדה).

לכן, אחת ההתקפות ה"חשובות" על היהודים היא על התנהגות בלתי מוסרית שלהם, כביכול. אם היהודים מתנהגים באופן לא מוסרי הרי שהגויים מרגישים משוחררים מכל מוסר ומכל מה שהיהודים מבטאים.

השנאה הזו מתגברת בעיקר בתקופות בהם עם ישראל מגלה עוצמות וכוחות חיים. כך אומרים חז"ל על הפסוק "ה' מלך ירגזו עמים" : " כיון ששמעו אומות העולם שהקדוש ברוך הוא מרומם קרנן של ישראל ומכניסן לארץ התחילו מתרגזין".

באחד מגלי האנטישמיות בעבר כתב חיים הרצוג שהיה אז שגריר ישראל באו"ם:" אנו מייצגים עקרונות וערכים כה נתעבים לכל כך הרבה משטרים בעולם, שעלינו להמשיך ולצפות למבול ניתך של עלילות שוא נגד העם היהודי וישראל...

תפקידו של העם היהודי הוא לעמוד מאוחד כנגד הגל החדש של אנטישמיות בין לאומית, ולהגן בגאווה ובנחישות על מורשתנו , מסורתנו וערכינו. אנו חבים זאת קודמנו, אנו חבים זאת לילדינו ולדורות שיבואו."

יש לזכור שעצם קיומו של העם היהודי מהווה בעיה לאומות העולם, וקיומו של צבא יהודי מנצח הוא פרובוקציה חמורה ביותר מנקודת מבטם. עלינו לעמוד על טבענו ממעי אמנו ולהבין שדרך ארוכה ועמוקה היא בכדי להגיע למצב שבו ינהרו כל הגויים אל ירושלים ויאמרו אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.




המאמר יופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .