בשולי סקר הישגי החינוך

לפני כמה חודשים פורסם סקר בדבר הישגי תלמידים בעולם בנושא מדע וטכנולוגיה. תלמידי מדינת ישראל הגיעו למקום רע, בשליש התחתון בעולם המערבי. בשבוע שעבר נתנה דעתה הטלוויזיה הישראלית על תופעה זו ונערך דיון ובו השתתפו, איך לא, יוסי שריד שהיה שר החינוך כשנה, אמנון רובינשטיין גם הוא שר חינוך לשעבר וסגן שרת החינוך בימים אלו צבי הנדל.

ד"ר אריה בכרך , י"ג בכסלו תשס"ד

ד"ר אריה בכרך
ד"ר אריה בכרך
באדיבות המשפחה
לפני כמה חודשים פורסם סקר בדבר הישגי תלמידים בעולם בנושא מדע וטכנולוגיה. תלמידי מדינת ישראל הגיעו למקום רע, בשליש התחתון בעולם המערבי. בשבוע שעבר נתנה דעתה הטלוויזיה הישראלית על תופעה זו ונערך דיון ובו השתתפו, איך לא, יוסי שריד שהיה שר החינוך כשנה, אמנון רובינשטיין גם הוא שר חינוך לשעבר וסגן שרת החינוך בימים אלו צבי הנדל. כולם הגיעו למסקנה שהמצב ממש גרוע, אבל מעניין היה לבחון את דעת המרואיינים לסיבות החולי וכמובן התרופות.

לפי דעתו של יוסי שריד הרי ששרי החינוך בעבר והמערכת כולה לוקים בחולי זה שנים רבות. חבל שיוסי שכח שלפני כ-7 שנים היתה ישראל במקום השני בעולם, כן השני בעולם,

מכל מקום מה שיוסי לא שכח זה להזכיר לנו שבשנה בה הוא שירת כשר חינוך היתה לחינוך עדנה. הוא בעומק הבנתו בשרשי החולי הבין שיש להשוות את המשאבים המוקצים לחינוך במגזר הערבי לאלו הניתנים למגזר היהודי וכמובן ללמד את שירתו של המשורר הערבי דרוויש.

גם הטוענים האחרים התולים את המצב בתקציב אינם עומדים במבחן המציאות שהרי מהסקר עולה שמדינת ישראל מקצה לחינוך יותר מרוב המדינות האחרות. כמו למשל במזרח הרחוק ושם הישגי התלמידים גבוהים בהרבה.

לדעתי שגו רובם וחלקם ואף אינם טועים אלא מטעים הן בניתוח התוצאות ובעיקר בהבחנה ובהגדרת הסכנה הנגזרת מכך. ראשית לאבחון. לממוצע אין שום משמעות חשובה באמת. ממילא לפעולתו של יוסי שריד לעלות את רמת החינוך במגזר הערבי זה המוריד את הממוצע. אין לטעמי, שום צורך ושום הצדקה כמו שאבהיר להלן:

מדינת ישראל צריכה כמות מסוימת של מדענים, רופאים ואנשי טכנולוגיה מפותחת. למספר רב מאוד של אנשים מסוג זה ממילא לא תהיה עבודה ואנו נשווק מדענים לעמק הסיליקון בארה"ב, מדענים בהם הושקע הון רב.

כבר לפני כ-15 שנה נמצא שבישראל יש יותר מדי בתי ספר לרפואה ואין עבודה לרופאים. המדענים שלנו מהטובים בעולם. כך אסור לעשות ממוצע. צריך להשוות את הצריכה לאנשי מקצוע לעומת המצאי ורמתם המקצועית. וכאן יש לנו בהחלט מקום רוב לגאווה. אין אנו צריכים לייצר מדענים מבוטלים. מעבר לכל זה, הנסיון לתלות את החולאים בתקציב הינו בריחה מהבעיה.

הבעיה העיקרית היא משמעת. למורה הנכנס לכיתה אין שום אפשרות להטיל מרות וממילא לחנך וממילא ללמד. המורה נתון לשרירות ליבם של כ30-40 תלמידים. אסור למורה להוציא תלמיד מהכיתה, אסור לגעור בתלמיד שהרי אסור להעליב תלמיד ובוודאי אסור לסטור על פניו. יש לנו "מועצה לשלום הילד", אבל אין לנו "מועצה לשלום הציבור מפני הילד", תלמידים יכולים להכות מורים ואלו נותרים חסרי ישע.

יש זכויות התלמיד, כמובן. אבל חובות התלמיד או זכויות המורה מי בכלל שמע עליהם. אבל למעשה הבעיה העיקרית בעיני והכשל האמיתי בחינוך הוא העובדה שהיום, טייסים ישראלים, אלו משום מה מכונים "מלח הארץ" מופיעים בתקשורת בעולם ומשמיצים את מדינת ישראל ומכרסמים במעמדה.

הם מציגים אותנו כרוצחי ילדים ואזרחים ערבים תמימים, כחסרי מוסר מלחמה וכו' וכו'. פה אני רואה את כשלון מערכת החינוך, נכשלנו בהקניית ערכי אהבת הארץ ובהכרה בזכותנו על ארץ ישראל, אהבת האדם האמיתית, לא זו המזויפת – אהבת האויב. זה הכשלון האמיתי ומשום מה מתעלמים ממנו.

כשלון זה נוגע בכל האוכלוסייה ומסוכן הרבה יותר מחוסר ידע בממוצע במתמטיקה, פיסיקה או כימיה. לא מר שריד אין צורך להשקיע עוד כסף בחינוך במגזר הערבי. שם לא מחנכים לאהבה. השבוע נתפס נער בן 17 משתף פעולה עם מחבלים. לא איכפת לי כלל שהערבים יורידו את הממוצע שלנו בעולם במתמטיקה.

יש לנקות את מערכת החינוך מפרופסורים כמו צמרמן וחבריו המכנים את חיילי צה"ל נאצים ומעודדים סרבנות. יש לחנך שהקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" אינו חופש הביטוי אלא חופש ההסתה והרס עצמי. אלו, כן אלו הם כשלונות החינוך. לסתום את הפה של ערוץ 7 זה שמירת החוק וההגנה מהסתה. אבל ההימנעות להעמיד לדין את המואזין במסגדים, זו – סובלנות. היפוך היוצרות והשנאה העצמית הם הכשלון האמיתי.

אני מקווה ששרת החינוך וסגנה מבינים באמת את הבעיה ויפעלו לתקנה.