מתאבד על הגדר

כתבתי לא אחת על כך שהשמאל הקיצוני חצה זה מכבר את הקווים והפך דה-פקטו לסייען הגדול של הפלשתינים במאבקם נגד מדינת ישראל, אולם ככל שהזמן חולף, נראה כי הוא משדרג את קיצוניותו לממדים מפחידים.

עו"ד יוסי פוקס , ט' בטבת תשס"ד

דווקא ביו"ש. עו"ד פוקס
דווקא ביו"ש. עו"ד פוקס
צילום: יח"צ
כתבתי לא אחת על כך שהשמאל הקיצוני חצה זה מכבר את הקווים והפך דה-פקטו לסייען הגדול של הפלשתינים במאבקם נגד מדינת ישראל, אולם ככל שהזמן חולף, נראה כי הוא משדרג את קיצוניותו לממדים מפחידים.

עוד לא השתחררנו מ"הסכם" הכניעה של ז'נווה ומחבורת סרבני "המצפון" וכבר התבשרנו על קבוצת פורעי חוק מהשמאל אשר יחד עם אספסוף פלשתיני "מפגינים" נגד גדר הביטחון ע"י ניסיון להשמדתה או לעוקרה ממקומה . אירוע שבמשקפו של חייל פשוט אשר קיבל הוראות פתיחה באש ספציפיות לאזור הגדר זה נראה כאירוע פח"ע לכל דבר.

השאלה האם החיילים צוידו כהלכה, אם לאו, היא שאלה חשובה שנחקרת בימים אלו, אולם אף אם יתברר כי לא צוידו כהלכה, זה לא יקטין את חומרת פעילותו של השמאל הקיצוני אשר משתמש בדמוקרטיה הישראלית כ"קרדום לחפור בו" נגד ביטחון המדינה.

כל נושא גדר ההפרדה או הביטחון, הוא יוצא דופן בתהפוכות ובגלגולים שהוא עובר בין תמיכה להתנגדות ובין ימין לשמאל.

כאן המקום לציין שיוזמי גדר ההפרדה לא היו כלל פוליטיקאים מכהנים אלא קבוצה של גנרלים מהשמאל המתהדרים בתואר המרשים – "המועצה לשלום וביטחון", תואר די אירוני לקבוצה שהייתה גם מיוזמי הסכמי "אוסלו" שהביאנו עד הלום.

המועצה לשלום וביטחון פירסמה לפני כשנתיים תוכנית של "היפרדות ביטחונית" שכללה מתיחת גדר הפרדה על הקו הירוק ועקירת רוב ההתיישבות היהודית ביש"ע. תוכנית שזכתה מאוחר יותר, ובצדק, לכינוי "נסיגה חד-צדדית", כמו הנסיגה מלבנון.

מפלגת העבודה, אשר יזמה וביצעה את הסכמי "אוסלו" האומללים, נזקקה ערב הבחירות לגימיק מדיני אלטרנטיבי ולשם כך גייסה למצעה את הרעיון המבריק של גדר ההפרדה שיכלול נסיגה תחת אש לגבולות 67 (איך לא חשבו על זה קודם?!).

הציבור שלמד על בשרו את כאבי וייסורי שלום האמיצים של "אוסלו" שלח את מפלגת העבודה למקומה הראוי באופוזיציה, אך רעיון הגדר המשיך לחלחל בציבור.

מלכתחילה, הייתה התנגדות גורפת בימין להקמת גדר ההפרדה שתוכננה לחפוף את הקו הירוק שכן משמעות הדבר הייתה הקמת גבול מדיני בין ישראל לבין, חלילה, המדינה הפלשתינית העתידית.
השמאל לעומת זאת, תמך בגדר ההפרדה בדיוק מהסיבה שהימין התנגד לה – דהיינו, קביעת גבול מדיני דה-פקטו על הקו הירוק.

כשהימין ראה שראשי מערכת הביטחון תומכים בהקמת גדר ההפרדה, הוא החל להיאבק לשינוי תוואי גדר ההפרדה בהנחה שככל שיכללו יותר שטחים בתחומי הגדר, הגדר תחדל מלהיות גדר מדינית ותהווה גדר ביטחונית בלבד. הימין הצליח.

עתה, כשהשמאל רואה שתוואי גדר הביטחון אינו חופף את הקו הירוק, הוא החל להיאבק נגד קיומה של הגדר בכלל, וקיבינימט ביטחון אזרחי ישראל…

למי שעדיין זקוק להוכחה בדבר הצביעות של השמאל לאורך כל השנים, רואה זאת היטב בסוגיית גדר הביטחון. את השמאל לא מעניין ביטחון, אלא רק מטרה אחת המקדשת כל אמצעי; עקירת כל ההתיישבות היהודית ביש"ע כדי להקים מדינה פלשתינית בגבולות 67.

מעניין לציין שכאשר הימין נאבק לשינוי תוואי הגדר, הוא עשה זאת באמצעים דמוקרטיים מקובלים כגון לובי חזק בכנסת והשפעה על דעת הקהל דרך אמצעי התקשורת, ואילו השמאל במאבקו הנוכחי נגד הגדר עובר על החוק, עושה יד אחת עם אספסוף פלשתיני כדי להשמיד ולהרוס את גדר הביטחון. וגוזל מזמנו של צה"ל העושה לילות כימים לסיכול טרור ומעמיד את חיילי צה"ל ואת פורעי החוק עצמם בסכנת חיים.

היום צריך להיות ערניים מאוד כאשר שומעים בתקשורת שנתפס מתאבד על הגדר, למה הכוונה?
האם למתאבד פלשתיני שניסה לחדור את הגדר כדי לפגע באזרחי ישראל או שמא הכוונה לאיש שמאל קיצוני שמוכן לאבד עצמו לדעת כדי להרוס את גדר ההפרדה?!