אנטישמיות על רקע קולינרי

כשנגמר המסע המעייף והמרתק בפריז, התבררה לי בבת אחת מימדיה של האנטישמיות. ראשית מזג האוויר התבהר רק כשמסרנו את המזוודות, ובנוסף, בליל שבת, כמה שעות לאחר שנחתנו, התבקשו תושבי היישוב שלי לתגבר את אבטחת בתי הכנסת, לשאת כלי נשק ולהתכונן לפיגוע מקומי, לאור התראות חמות בעניין.

קובי סלע , כ"ו בטבת תשס"ד

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
כשנגמר המסע המעייף והמרתק בפריז, התבררה לי בבת אחת מימדיה של האנטישמיות. ראשית מזג האוויר התבהר רק כשמסרנו את המזוודות, ובנוסף, בליל שבת, כמה שעות לאחר שנחתנו, התבקשו תושבי היישוב שלי לתגבר את אבטחת בתי הכנסת, לשאת כלי נשק ולהתכונן לפיגוע מקומי, לאור התראות חמות בעניין.

המסקנה: לא משנה כמה ערבים סביבך, תמיד, כיהודי, תתלבט מה לעשות עם הכיפה. לשמחתנו גילינו בפריז שיהודים לא מפחדים ללכת עם כיפה.

אומנם בשדרות השאנז אליזה צעקה לנו קבוצת פרחחים "יהודים מלוכלכים!", אבל זה ממש לא הפריע, לא הטריד ואפילו הצחיק.

מה הצחיק? תודה ששאלתם. שצרפתים ידברו על לכלוך? הבדיחות על מקלחות הרי לא מסופרות עלינו, אז נו באמת. ראשי הקהילה ניסו לשכנע, ולדעתי גם הצליחו, שאין אנטישמיות גדולה מדי בצרפת. זה אולי נכון מבחינת הנתונים: לא קוראים לזה אנטישמיות, וזה בכלל מצד המוסלמים, והשלטונות עושים הכול כדי למגר, הכול טוב ויפה. אבל את דינה, אטשי ושרה, נערות יהודיות שפגשנו באחד מבתי הספר החרדיים, לא ממש מעניין אם מציקים להם על רקע אנטישמי נוצרי, שמאלני, או מוסלמי, הן מפחדות וזהו.

לכן גם משונה לתאר את האבטחה הכבדה סביבנו כשיטה להימנעות מפקקים. שני אופנוענים ליוו אותנו מקדימה והפנו את הגויים לנסוע בשולי הדרך, שתי ניידות נוספות החרישו את הסביבה עם צופרים מתקופת נפוליון, והייתה גם ניידת מוסווית (איך יודעים שהיא מוסווית? יש עליה פנס כחול מהבהב). אם כל כך בטוח, לשם מה כל הטאררם?

ועוד משהו, בפריז התברר שיותר משאנו אוהבים את הצרפתים, הם ממש לא יכולים בלעדנו, אחרת אי אפשר להסביר את הטרחה הרבה שטרח שר הפנים, סרקוזי, עוד לפני ישיבת הקבינט. במסירות נפש נפלאה, הבחור הזמין אותנו לארוחת בוקר מוקדמת. אחסוך לכם את השאלה באשר לתפריט, קרואסונים לא היו שם, אבל פסטרמה, ופרוסות בקר ונקניק היו גם היו, ואינני מגזים. (אולי בגלל שלא היה נעים למשרד הפנים לגלות שחסר "חלב ישראל" במלאי, וכך הקפה יצא שחור משחור).

אבל השאלה שתהדהד אצלי יותר מכל היא שאלה שנשאלתי, דווקא אני, ע"י כמה יהודים ויהודיות מקומיות: "תגיד, מה יש לך נגד שוואקי?" וזהו שאין לי, אבל אם זה כל מה שמעסיק אותן בניכר, פלא שהם נשארים שם?