אילו ידע האדם את המשמעות שיש למעשיו, לדיבורו, היה שוקל ובוחן כל מעשה ומעשה לפני העשותו, היה בודק ובוחן כל מילה בטרם הוציא אותה מפיו, שהרי האדם נברא בצלם אלוקים, יש בו נשמה אלוקית גבוהה מאוד, ועל כן יש להתנהגותו משמעות בלתי רגילה. הנשמה האלוקית של האדם היא עליונה מכל הנבראים כולם, היא השורש של כל המציאות הקיימת הנבראת, והיא התמצית של הבריאה כולה. על-כן יש למעשי האדם בעל הנשמה האלוקית השפעה על הכל, על כל המציאות ממש. כל דיבור היוצא מפי האדם - פועל, כל מעשה שעושה האדם - משפיע, לכל מעשה יש תוצאות מרחיקות לכת, ובצדיקים הקב"ה מדקדק כחוט השערה, כמו שאמרו חכמים: "וסביביו נשערה מאד" - מלמד שהקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה.

הנה אברהם אבינו, האהוב על הקב"ה כל-כך, עד שהכתוב אומר עליו: "אברהם אוהבי", גם הוא לא ניצל מן הדין. על דברים קלים לכאורה שלא דקדק בהם, על שאמר: "במה אדע כי אירשנה", על ששאל ולא קיבל את הדברים כמו שהם, על זה אמר לו הקב"ה: חייך, ידוע תדע "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה". כל זה על מנת לתקן את מיעוט האמונה שהתבטא בשאלה: "במה אדע" ועל שכרת אברהם ברית עם אבימלך בלא ציוויו של מקום, אמר לו הקב"ה: חייך, שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות. כניסתם של ישראל לא"י נדחתה שבעה דורות בגלל הברית שכרת אברהם עם אבימלך ללא רשותו של מקום.

יוסף, לפי שאמר לשר המשקים: "כי אם זכרתני איתך", נתווספו לו שתי שנים בבית האסורים. ע"י שנשען על בשר ודם וקיווה לעזרתו במקום לבטוח בה', התעכב עוד שנתיים בבית האסורים.
מיכל בת שאול אשת דוד, ראתה את דוד מרקד לפני ארון ה' והוכיחה אותו על כך שזה לא לכבודו לרקוד ולפזז לעיני כל, נענשה על כך שלא היה לה ולד עד יום מותה.

דוגמאות אלו ועוד מביא "מסילת ישרים" ע"מ להראות כיצד הקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה, להראות את המשמעות העמוקה שיש לכל דיבור ולכל מעשה שאדם עושה. וכמו שיש תוצאות חמורות למעשים שליליים, כך יש תוצאות גדולות ועצומות למעשים הטובים, שהרי גדולה מידה טובה ממידת פורענות. והוא מה שאמר שלמה המלך ע"ה, "כי את כל מעשה האלוקים יביא במשפט", כל מעשה קטן כגדול. אין הקב"ה מניח מלשכוח כל מעשה טוב קטון כמות שהוא, וכן לא מניח מלשפוט על כל מעשה רע קטן כמות שהוא.

אם כן, לסיכום הכרת ערך האדם וכח מעשיו, הכרת היותו נברא בצלם אלוקים, והכרת התורה ומצוותיה, עומק ערכם ומשמעותם, מביאות את האדם לפקוח עין, לכוון את דרכו ולפתח בעצמו את מידת הזהירות שהיא המידה הראשונה בברייתא של ר' פנחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות".
========================================
הרב זלמן ברוך מלמד הוא רב הישוב וראש ישיבת בית- אל .