כוחנו במיגוננו

סופסוף נמצא פתרון לטרור: מוט מתכתי מסתובב יורכב בפתחיהם של אוטובוסים, ולדברי המשקיעים בו יאפשר לנהגים "לשלוט בעליית הנוסעים".

אמונה אלון , ד' באדר תשס"ד

דעות אמונה אלון
אמונה אלון
צילום: Hadas Parush/Flash90
סופסוף נמצא פתרון לטרור: מוט מתכתי מסתובב יורכב בפתחיהם של אוטובוסים, ולדברי המשקיעים בו יאפשר לנהגים "לשלוט בעליית הנוסעים". כלומר, תוך כדי קבלת דמי-נסיעה מן האנשים העולים אל האוטובוס שלו, ניקוב הכרטיסים וספירת מטבעות העודף שעליו להחזיר, הנהג יוכל מעתה גם לסרוק את הבאים. ברגע שיראה ביניהם מחבל הוא ילחץ על כפתור אדום, ומייד ייבלם מוט המתכת ובן העוולה ייחסם וייהדף אחורה כדי להתפוצץ בתחנה.

בפתרון הזה אמנם כרוכות כמה בעיות קטנות, כמו כיצד ישפיע קומפלקס המיגון שבכניסה לאוטובוס על נגישותו של ציבור הנכים, שהתחבורה הציבורית נמצאת לכאורה בעיצומו של תהליך התאמת-עצמה לצרכיו המיוחדים. וכן: מה יעלה בגורלם של הנוסעים שיעמדו בתחנה בעת הדיפת המתפוצץ, ובגורלם של הנוסעים שבתוך האוטובוס אם המתפוצץ יתחכם למחסום וייכנס פנימה ע"י התכופפות מתחת למוט או ע"י דילוג מעליו.

אבל לא צריך לקלקל את תחושת ההישג. מיטב המוחות ומיטב הכוחות עמלו במשך שנים על פיתוח מערכת מיגון לאוטובוסים בישראל, והמוט הנ"ל נבחר מבין הצעות רבות אחרות. היתה למשל הצעה להתחיל לייצר אוטובוסים חסרי-גג, או בעלי גג שמתפרק בעת פיצוץ כדי להפחית את פגיעת ההדף, והיתה הצעה להתקין באוטובוסים לוחות עמידים, או לנסוע במונית. מערכת המיגון שנבחרה בסופו של דבר תעלה למדינה הרבה מאוד כסף – ואפילו את ארה"ב הגדולה והעשירה לא ראינו משקיעה סכומים כאלה במיגון אזרחיה אחרי ספטמבר 2001.

טרור פלשתיני מתבצע כיום בעיקר בתוך אוטובוסים, ולכן אין יותר הגיוני מאשר להפנות את החשיבה ואת המשאבים למיגון פתחי אוטובוסים. אם ינסו המחבלים להערים על ישראל ולהפוך את ההשקעה הכספית האדירה במוטות מסתובבים למיותרת ע"י התכופפות או דילוג או ע"י פיצוץ אוטובוסים באמצעות רימוני-יד שיושלכו פנימה או באמצעות מכוניות-תופת שיוצמדו לדופן האוטובוס מבחוץ, תמיד יהיה אפשר להשקיע עוד שנים של מאמצים ועוד מאות מיליוני שקלים במוטות אקסטרה-לארג' שיסתחררו סביב כל אוטובוס מבחוץ ויהדפו עצמים חשודים ברדיוס של מטר. ואם הטרור יזנח את האוטובוסים ומשחררי-פלשתין יעברו להתפוצץ בעיקר בתחנות-אוטובוס, או בעיקר במעברי-חציה, או בעיקר בכל מקום שהם יחליטו להתפוצץ בו, גם אז אין מה לדאוג: הראש היהודי ימציא לנו פטנטים להתגוננות חסרת-פשרות והארץ תתמלא מתקנים מתוחכמים, מיגונית לכל פועל, אנשים לא ייצאו מן הבית בלי ערכה אישית הכוללת מוט מסתובב, חיישן-נפץ וכפתור מצוקה אדום.

ככה נלחמים אצלנו בטרור. לא ע"י עקירת שורשיו ולא ע"י מיגור המוטיבציה המניעה עוד ועוד פלשתינים ופלשתיניות למסור את נפשם למען שחרור פלשתין השלמה הממשמש ובא, כי אם ע"י מיגון ומיגון ועוד מיגון. כוחנו במיגוננו, וזאת גם הגישה שישראל הציגה השבוע בהאג: "תנו לנו לבנות סביב עצמנו גדר", היא התחננה בפני העולם, "כי בגלל שאין לנו גדר נרצחו כמעט אלף ישראלים חפים מפשע". כאילו הטרור הפלשתיני נובע לא מן השאיפה לחסל את המדינה היהודית הקולוניאליסטית, אלא מן העיכובים בהנחת עוד כמה אלמנטים של בטון בחומה המכוערת או עוד קרוסלה בדלת האחורית.

טורה של אמונה אלון מתפרסם ב"ידיעות האחרונות"