לצאת מהאדישות

יום אחד החליט איש אחד, שעומד בראש הפירמידה השלטונית בישראל, החליט לגרש יהודים מאדמתם בארץ ישראל. נכון, האיש הזה הוא ראש הממשלה, אבל עדיין הוא איש אחד, ואפילו במדינה מטורפת יש כללים.

סגן שרת החינוך צבי הנדל , ט"ו באדר תשס"ד

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
יום אחד החליט איש אחד, שעומד בראש הפירמידה השלטונית בישראל, החליט לגרש יהודים מאדמתם בארץ ישראל. נכון, האיש הזה הוא ראש הממשלה, אבל עדיין הוא איש אחד, ואפילו במדינה מטורפת יש כללים. בדמוקרטיה נורמלית ומתוקנת, לא איש אחד מקבל את ההחלטות אלא ממשלה, ועם כל חשיבתו של מר שרון הוא חייב להביא את תכנית גירוש היהודים להכרעת הממשלה. למיטב שיפוטי, נכון לרגע זה אין לשרון רוב בממשלה, ובדיוק בשל כך הוא נמנע מלהביא את תכנית הגירוש להכרעת ממשלתו.

לימינו (ולשמאלו) של ראש הממשלה עומדים כמעט כל כלי התקשורת, והוא ולשכתו מפעילים בזירה זו את כל עוצמתם, משום שהם מאמינים שכך ישחקו את ההתנגדות ויכינו את לב העם למימוש תכנית הטרנספר של יהודים מביתם. בכל יום התקשורת הישראלית מפמפמת שוב ושוב כתבות, ראיונות ומאמרים, על עקירת היהודים מגוש קטיף, כאילו מדובר בצעד מוגמר. השאלה היחידה היא איך הוא ייעשה, לאן יגורשו וכמה כסף יקבלו 'המתנחלים החמדנים'.

ההתיישבות בימית היתה צעירה יחסית כשהוחלט למחוק אותה מהקרקע, ולמרות זאת ההשלכות הנפשיות על המפונים היו מרחיקות לכת. הצלקת הנפשית מהפינוי ההוא עדיין קיימת אצל המגורשים. הפצע לא הגליד עד עצם היום הזה.

גוש קטיף הוא התיישבות שהוקמה לפני כ-30 שנה. דורות של משפחות גרים כאן. מישהו העלה בכלל על הדעת איזה נזק עושים דיבורי העקירה לנפשם של המתיישבים, ההורים והילדים? מי ייתן את הדין על ההשלכות החמורות למעשה מטורף שכזה, ובעיקר כשהעקירה לא תביא כל תועלת?

גלילי, אלון ורבין הם שהגו ויזמו את הקמת גוש היישובים בחבל עזה. שיקולים ביטחוניים ארוכי טווח הם שהובילו את עשייתם המבורכת בתחום זה. הם, שכידוע לא היו אנשי ימין מובהקים, הבהירו שוב ושוב כי למען ביטחונה של ישראל, יישובי גוש קטיף חייבים להישאר על מפת ישראל לתמיד. אפילו בתקופת השפל של הסכמי אוסלו האומללים אמר רבין שיש חשיבות ביטחונית עליונה ליישובי חבל עזה, שיישארו בכל הסדר קבע.

גלילי, אלון ורבין ידעו, כמו שרון, כי יותר משני שלישים מהערבים בחבל עזה טוענים כי עזה איננה ביתם, שביתם האמיתי נמצא ביפו, רמלה ועוד ערים בישראל, והם יילחמו עד טיפת דמם האחרונה על מנת לשוב אליו. שרון יודע היטב כי בריחה מיישובי גוש קטיף תוביל להתפוצצות הקטסטרופה של הפליטים בעזה, ופצצת הזמן הזו תתפוצץ בעוצמה שאין לשערה על כל אזרחי ישראל.

שרון הביטחוניסט, שהקים ופיתח בפועל את יישובי הגוש, יודע זאת טוב יותר מכל מנהיג אחר. ערב הבחירות לכנסת הוא יצא נגד תכניתו של מצנע, ואמר שפינוי חד-צדדי תחת אש הוא ניצחון לטרור שיוביל את ישראל לאסון. היום עדיין אומרים זאת באומץ הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש השב"כ וכל קציני צה"ל שמורא מלכות לא משתק אותם.

אז מה, לכל הרוחות, השתנה? לא ארחיב כאן שוב על העובדה שמצוקה משפטית מניעה את מהלכיו האחרונים של ראש הממשלה, למרות שאני בטוח שעובדה זו, לצערי, נכונה. אני יודע בוודאות גמורה שראש הממשלה לא מאמין בתכנית הזו, וכואב לי שתהליך קבלת ההחלטות שלו נובע ממניעים שאינם טהורים, בלשון המעטה.

אבל עכשיו על כולנו להתגייס למאבק נגד תכנית העקירה. חברי ואני עושים הכל על מנת לטרפד בממשלה את התכנית. אם חלילה נגיע למסקנה שאין ביכולתנו לעצור את התכנית המטורפת בממשלה, לא נהסס ונפרוש ממנה, ונעשה הכל על מנת להפיל גם את שרון.

אני קורא לכל אחד ואחד להפשיל שרוולים, לצאת מהאדישות ולהצטרף למאבק בכל דרך אפשרית, אם בהפגנות, אם בעמידה בצמתים ואם בכתיבת מכתבים וטלפונים לכל שרי הממשלה ולכל מערכות התקשורת בישראל. אני גם מזמין את כל מי שיכול לבוא ולהתיישב, דווקא עכשיו, בגוש קטיף. כל משפחה שתבוא לגור עמנו תהיה תוספת כוח משמעותית נגד תכניות העקירה.

אני מאמין בכל לבי, בניגוד לכל תחזיות הרוע שמתעקשים להשמיע באוזננו שוב ושוב, כי גוש קטיף בעזרת ה' יגדל, יתפתח ויישאר כאן לנצח.