עליזה אמבר, בת 53 מקריית מוצקין, נמצאה בבוקר יום א' פצועה באורח קשה במכוניתה. לפי החשד, בעלה בנפרד, דקר אותה ושם קץ לחייו.

האירוע מצטרף לשרשרת של אירועים אלימים של גברים כלפי נשותיהם ובני משפחתם שהתרחשו בסוף השבוע שעבר וגבו את חייהם של שלושה בני אדם. בערד רצח בעל את אשתו ואת בנו במהלך ויכוח בארוחת ליל שבת. כל חטאה של האשה היה שרצתה להתגרש. באשדוד ניסה לרצוח בעל את אשתו בדקירות סכין. הוא קפץ אל מותו מדירתם שבקומה השישית בעיר, לאחר שהיא נפלה ממנו.

אני מבקש לצטט משפט מתוך דו"ח של האו"ם אשר בחן את נושא האלימות נגד נשים ברחבי העולם ובו נכתב: "דאגה נוספת העולה בדו"ח הצוות המיוחד היא פורנוגרפיה המייצגת צורה של אלימות כלפי נשים. פורנוגרפיה מאדירה את ההשפלה וההתעללות בנשים ומצהירה כי הכפפת הנשים הינה חלק מהתאווה הגברית", כך קובע במפורש דו"ח האו"ם.

ורצה הגורל ובאותו סוף שבוע קשה של אירועי אלימות נגד נשים, דחה בג"ץ בהרכב מורחב של 11 שופטים עתירה של יושבת ראש ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, ח"כ גילה גמליאל, ביחד עם ארגון פמיניסטי נוסף, נגד המועצה לשידורי כבלים ולשידורי הלוויין, עתירה הדורשת למנוע את המשך שידורי ערוץ הפורנוגרפיה, פלייבוי, ואיפשר את המשך שידוריו של ערוץ זה. אחד עשר השופטים הנכבדים הצדיקו בק"ן טעמים מדוע אין למנוע את שידורי ערוץ זה המשודר בעוד 175 ארצות ברחבי העולם. וכל זאת מטעמי הפגיעה בחופש העיסוק.

לא היה שופט עליון אחד לרפואה (כולל שלוש שופטות) שהביע התנגדות או ניסה לפחות להעלות טיעון שאולי יש משהוא בערוץ זה המגביר את האלימות נגד נשים, האונס, גילוי עריות במשפחה ושאר מרעין בישין ממנו סובלת החברה הישראלית בשנים האחרונות. ולא שאין חוק בארץ האוסר על שידורים של ערוצי מין. יש ויש חוק מפורש, אלא שהשופטים נכבדים עוסקים ארוכות בפלפול טרחני האם לשון החוק המפורש אכן סותרת את אופיו של ערוץ הפלייבוי, או לא. ברקע לדיון טענו הזכיינים שמאז שהתחיל הערוץ לשדר הוא נחל הצלחה מסחרית מסחררת. כאשר למעלה משישים וחמישה אחוזים ממנויי הלווין והערוצים נרשמו להיות מנויים על ערוץ זה.

נקודה נוספת חשובה - בעתירה זו לא עתרו מפלגות או גורמים דתיים, אלא ארגוני נשים וארגונים בעלי צביון חברתי. ואכן בשאלה על הלגיטימיות של ערוץ זה לא צריך להגיע כלל לנושא הדתי. הבעיה העיקרית עם ערוץ מעין זה, היא הבעיה המוסרית. כל אותם אלו הנושאים ביד רמה את ערכי החרות והחופש והטענה שזכותו של כל אדם לעסוק במה שהוא רוצה, ולראות את מה שהוא רוצה, בלי שיכתיבו לו ערכים ואידיאלים. את כל אותם האנשים, הייתי רוצה לשאול, האם הם היו מוכנים שבתם תעבוד בתור שחקנית בערוץ או בסרט פורנוגרפי.

השופטים הנכבדים מוגיעים את מוחם האם חופש העיסוק גובר או פגיעה ברגשות גוברת. אך מה על הפגיעה באותם נשים אומללות הנאלצות לשמש כאובייקטים מיניים באותם ערוצים. שאף אחד לא יספר שהם עושות זאת מרצונם החופשי. אני בטוח שכל אישה הנאלצת לעסוק בעיסוק מסוג זה עושה זאת מתוך המון אילוצים צדדיים, ואם היה באפשרותה הייתה בורחת משם כל עוד נפשה בה. אין אף הורה בריא בנפשו שיהיה מוכן שבתו תיהפך לאובייקט מיני שהכל צופים בה, ואפילו תמורת כל הון שבעולם.

אולי אלו דברים חריפים אבל זה ממש מזכיר את דברי חז"ל על שאול המלך, שמצד אחד חמל על הצאן והבקר של עמלק, אך מאידך נתן הוראה מחרידה לרצוח את כל אנשי נוב עיר הכהנים. כך שופטים נכבדים החוששים כל כך לחופש העיסוק של כמה ענקי תקשורת ויצרני הסרטים, בה בעת ללא טיפת שימת לב, גוזרים עבדות והשפלה מינית על נשים אומללות. ויש חשש כבד שמגבירים את תופעת הפגיעה בנשים על כל סוגיה.

לאחר פסק דין מעין זה, התפילה שאנו מביעים שלוש פעמים ביום, "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה", נאמרת בהרבה יותר כוונה.