נצחון אגף הצ'ופארים

החלטת יו"ר הכנסת רובי ריבלין להגביל את חופש התנועה של חברי מרכז הליכוד במסדרונות הכנסת משכה תשומת לב ציבורית לתופעה פוליטית עגומה: שיעבודם של שרים בליכוד לבקשות האישיות של חברי המרכז.

חגי סגל , כ"ב באדר תשס"ד

נפרד. חגי סגל
נפרד. חגי סגל
צילום: אלירן אהרון
החלטת יו"ר הכנסת רובי ריבלין להגביל את חופש התנועה של חברי מרכז הליכוד במסדרונות הכנסת משכה תשומת לב ציבורית לתופעה פוליטית עגומה: שיעבודם של שרים בליכוד לבקשות האישיות של חברי המרכז. פתאום מתברר שרוב השרים מבלים את רוב זמנם בפתרון בעיות אישיות של פעילי המפלגה, ומקדישים רק שעות ספורות ביום לפתרון בעיות הלאום. אנרגיות מינסטריאליות עצומות מושקעות במציאת תעסוקה לקרובי משפחה של ראשי סניפים או בהקדמת ניתוח מעקפים של סבתם החולה.

מכל בכירי הליכוד, רבילין הוא כמעט היחיד שמגנה ביושר את התופעה הזאת. הצהרות גינוי של בכירים אחרים נגועות בצביעות גדולה. בניגוד לריבלין, הם מתכחשים היום לעקרונות היסוד של התנועה, ולכן אין להם מנדט מוסרי לצאת חוצץ נגד המרת העקרונות הללו בטובות הנאה.

כי בעצם, מה כבר נשאר לבכירי הליכוד להציע לנאמניהם חוץ מפרוטקציה? מאז שהמפלגה הזאת התמזגה רעיונית עם מפלגת העבודה ומרצ, אין לה דרכים אחרות להלהבת פעיליה. במקום לשמור על שלמות המולדת שומרים שרינו אמונים לחברי המרכז. במקום לדאוג לבטחון ישראל הם דואגים למיטיביהם.

"האם בחרתם בנו כדי שנחלק לכם ג'ובים?", שאלה פעם לימור לבנת את חברי המרכז, וכל הארץ הזדעזעה כשהם השיבו בחיוב. היום כבר לא כל-כך ברור באיזה תוקף מוסרי היא הטיפה להם מוסר. האם לבנת עצמה לא התאמצה להיבחר כדי לקבל ג'וב טוב? האם יש תכלית אחרת, נשגבה יותר, לישיבתה היום ליד שלחן הממשלה? מה היא בדיוק עושה שם למען עקרונות הליכוד?

היא טוחנת אותם. יחד עם ראש הממשלה ושרים בכירים אחרים עסוקה לבנת לאחרונה בחיסול שיטתי של חזונות תנועתה. כלומר, בחיסול כל החזונות שעוד נותרו שם אחרי פינוי ימית בעידן בגין ויציאת חברון בתקופת נתניהו. ברגע שהליכוד הקים גדר על הקו הירוק והחליט לעקור ישובים אבד הצידוק האידיאולוגי האחרון להמשך קיומו כמפלגה. הוא הפך לחברת כוח אדם. אין בו דריסת רגל לז'בוטינסקי, אין זכר למורשת האצ"ל, אין קוממיות, אין התיישבות, אין יהודה ושומרון, יש רק ג'ובים.

את ההוכחה הסופית להפרטת המפלגה הזו סיפקה לבנת עצמה כאשר הכריזה מלחמת חורמה על אנשי פייגלין. מצעם דומה מאוד למצע המסורתי של הליכוד, ובכל זאת לבנת התאוננה לאחרונה באיגרת שוצפת לחברי המרכז, שהפייגלינים "אינם שותפים להשקפת עולמו" של הליכוד. דווקא אותם, שלא יורדים לחיי השרים בבקשות אישיות, היא שואפת לסלק מהמפלגה, ולא רק מחדרי ועדות הכנסת. שרת החינוך מבקשת לטהר את הליכוד משרידי האידיאלים שלו, מאחרוני האידיאליסטים.

בחודש שעבר היתה אמורה ועידת הליכוד להתכנס ולהצביע על תיקן סעיף 19 ג' המפורסם, תיקון שנועד להגביר את הנאמנות הערכית של בכירי התנועה, אבל ראש-הממשלה ואנשיו הצליחו לדחות את הוועידה למועד רחוק ובלתי מזיק. הם מעדיפים להיכנע לאגף הצ'ופארים של תנועתם מאשר לאגף העקרונות.