החינוך היהודי

הסוגיה האסטרטגית שניצבת מול מעצבי החינוך בישראל היא : - האם החינוך במדינת ישראל , צריך להיות יהודי?

אל"מ (מיל.) משה לשם , ב' בניסן תשס"ד

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
..בנשמת היהודי,
כך שמענו תמיד,
מחכה ליומה
נקודה יהודית.
(מתוך שירו של נתן אלתרמן ,"הנקודה היהודית", הטור השביעי 1946)

הסוגיה האסטרטגית שניצבת מול מעצבי החינוך בישראל היא: - האם החינוך במדינת ישראל , צריך להיות יהודי ? כי המדינה הזו הוקמה כבית לעם היהודי והינה מדינה יהודית (המילים "יהודי", "עם יהודי" ו"מדינה יהודית" מוזכרים מעל ל-20 פעם במגילת העצמאות). או שאנחנו צריכים להיות "ככל העמים" ויש שמטיפים לנו שהדגש הוא מדינה דמוקרטית, וממשיכים ל"מדינת כל תושביה".

מדינה יהודית – יאמרו המסנגרים כי אנחנו "עם סגולה" ואור לגויים.

והמקטרגים יאמרו מדינה יהודית תעמיק את המוטיב של "עם לבדד ישכון", וכל העולם יהיה נגדנו.

לי אין ספק שהשאלה היא רטורית – מאחר וההיסטוריה מלמדת שגם כשיהודים רוצים להיות ולהידמות לכל העמים, באה המציאות וטופחת על פניהם של המשתוקקים להתבולל או להיות חלק מהעולם הגדול.

במאה ה-20, כאשר רבים מיהודי גרמניה ביקשו להיות "גרמנים בני דת משה" ומסתבר שלא מעטים אף הצטרפו למפלגה הנאצית, בא היטלר, יימח שמו, והבהיר להם ולעולם שהיהודים הם שונים והדגים איך הופכים אותם ל"אור לגויים" במדורת ענק של 6 מליון נרצחים.

בימים אלה, כשצבאנו מגלה את המוסריות הגבוהה ביותר, ואנחנו לא יוצאים לרחובות במיליונים אחרי רצח יהודים ומתנצלים כל פעם שפוגעים בחפים מפשע – שמשום מה לרוב נמצאים ליד טרוריסטים, העולם לא מרפה מאיתנו ומבהיר לנו בכל דרך אפשרית שאנחנו שונים, והתנהגותנו לא יכולה להיות דומה לכל העמים.

לכן החינוך בארץ ישראל צריך לחסן את בני הנוער והילדים ולהפוך אותם לחסונים בגוף ובנפש וחסינים נגד הביקורת מבית ומבחוץ, זאת על ידי העמקת השורשים בערכי היהדות, העצמאות היהודית וההגשמה הציונית.

זו משימה לא קלה, בעיקר בגלל ההזנחה במשך שנים רבות, תוך סגידה לאוניברסאליות ומדעים ובחינת הלימודים רק במשקפיים של כדאיות כלכלית ו" מה יצא לנו מזה?", כי בבחינה כזו החינוך לערכי יהדות וציונות תמיד יפסידו מול מדעי מחשב והיי טק.

כמה נקודות למחשבה ולתיקון :
א. הכשרת מורים ומדריכים לאור היהדות והציונות
ב. העמקת השירות הלאומי ושילוב גדול יותר של משרתי שרות לאומי בהוראה. דבר שיקל על המצוקה המתמדת של שעות הוראה ותקציבים
ג. בחינת והגדלת הקצאת שעות הלימוד ללימודי יהדות, היסטוריה של העם היהודי, לימודי ארץ ישראל ומורשת קרב. על חשבון לימודי היסטוריה כללית, בעיקר בבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים. ילדי ישראל לומדים היסטוריה כללית יותר מכל ילדי העולם
ד. גם בלימודי היסטוריה כללית יש לתת דגש על השפעת תהליכים עולמיים על היהודים ויחסי הגומלין
ה. יש להחזיר יותר סממנים של גאווה לאומית – מסדר בוקר, הנפת דגל הלאום, פרק תהילים, אזכור אירועים וימי זיכרון ( י"א באדר, כ"ט בנובמבר, ל"ג בעומר ועוד...) שירת התקווה
ו. מסעות וטיולים, תוך דגש על היסטוריה, מורשת קרב, ואהבת הארץ
ז. חינוך לחשיבות השירות בצה"ל
ח. חינוך להגשמה - הקמת ישובים חדשים בארץ ישראל. המשבר הגדול בתנועה הקיבוצית – נובע בין היתר מאי הגשמה של הקמת ישובים חדשים.

למה שצעירי רמת הכובש או יד חנה יקימו חוות חקלאיות באוסטרליה במקום להתיישב בנגב או בגליל?

הנוער שהוא דוגמא להגשמה ומימוש חזון אבות הציונות הוא הנוער שבונה ומקים ישובים חדשים ביהודה ושומרון. נוער נפלא שנאחז בהרים ובגבעות למרות כל הקשיים של סכנות ביטחוניות, של השמצות ודמוניזציה בתקשורת העוינת ואיומי עקירה של ממשלות ישראל.

אין לי ספק שמפעל ציוני זה עוד יפאר את דפי ההיסטוריה היהודית בשנים שיבואו, כדוגמא ומופת לגבורה והגשמה יהודית ציונית.

ואל לו לאיש להרים יד עליהם.

וקבעו שיכול היהודי, בעליל,
להיות בור או משכיל, או פיקח או כסיל,
ויכול הוא להיות לך צר או ידיד,
ויכול הוא להיות זיבורית או עידית,
אבל אין הוא יכול,
יהודי להיות – בלי נקודה יהודית.