ההתחכמות של ביבי

התמיכה שנתן ביבי נתניהו לתכנית ההתנתקות של שרון לוותה בשלושה "תנאי ברזל" כמו שביבי חזר והתחייב מאחורי כל מיקרופון ולפני כל מצלמה. גזור ושמור, כי אם ביבי אכן יעמוד במילתו, אין סיכוי שהוא יצביע בעד התכנית.

עו"ד אביעד ויסולי , ב' בניסן תשס"ד

אביעד ויסולי
אביעד ויסולי
צילום: עצמי
התמיכה שנתן ביבי נתניהו לתכנית ההתנתקות של שרון לוותה בשלושה "תנאי ברזל" כמו שביבי חזר והתחייב מאחורי כל מיקרופון ולפני כל מצלמה. גזור ושמור, כי אם ביבי אכן יעמוד במילתו, אין סיכוי שהוא יצביע בעד התכנית.

שלושת התנאים שהציג ביבי נשמעים פשוטים, כמעט טריוויאליים לכל ישראלי. בוושינגטון חושבים אחרת. אחרת מאד.

ראשית עצם ההתניה של המהלך בהצהרות אמריקאיות גורפות למען ישראל הוא מגוחך לדעת האמריקאים. האמריקאי הממוצע לא יודע מה נפל על ממשלת ישראל שהחליטה ביום בהיר אחד לברוח מרצועת עזה, במיוחד כאשר הטרור שם גואה ועולה, ובעצם משתלט על הרצועה. וכל זאת למה?

אחד התפקידים המרכזיים שארה"ב "מייעדת" לישראל הוא שליטה על גודל להבות הטרור. טראומת 9/11 הביאה כל אזרח באמריקה לתובנה כי הטרור האיסלמי מהווה סכנה מוחשית וקרובה לכל אחד, בכל מקום, כולל ובמיוחד ביבשת אמריקה.

אמצעי האבטחה אשר ננקטו בארה"ב לאחר 9/11 הם חמורים ומעיקים בהרבה מאלה הננקטים בישראל. עכובים של שעות בשדות תעופה בגלל בדיקות בטחוניות הם מחזה יומיומי בכל מקום בארה"ב. בדיקה מדוקדקת של כל אדם ושיקוף של כל תיק הם תנאי לכניסה לכל בניין ממשלתי.

ישראל, עבור ארה"ב, היא הקו הראשון במלחמה נגד הטרור. קו העצירה. ברור לכל צופה סי.אן.אן שריכוז הטרוריסטים הגדול ביותר במספרים אבסולוטיים ובצפיפות לקמ"ר על פני האדמה נמצא 10 דקות מדרום לאשקלון. והבא אחריו – ביהודה ושומרון. בכל העולם, ובמיוחד באמריקה, מצטמררים מהתרחיש ששני קיני הטרור האלה יהפכו לחמאסטן – מדינה בשליטת ארגוני הטרור. כשלטרור תהיה מדינה, בכל מדינה בעולם יהיה טרור.

במסגרת זו ניתן להבין את הכתף הקרה שמפנה וואשינגטון לתכניתו של שרון. ראשית הם מבינים כי זוהי תכנית של אדם המצוי בחקירות פליליות חמורות וכל מטרתה הוא להסיח את דעת הקהל מכתבי האישום המתגבשים וללחוץ על הפרקליטות לעצום את עיניהם משחיתות גורפת רבת שנים של שרון ושות'. הנשיא בוש אולי יתמוך כללית ברעיון של פינוי התנחלויות, אך עליו להיזהר כמו מאש מלתת גיבוי לאדם שככל הנראה ישב על כסא הנאשמים בבית המשפט בתוך שבועות או חודשים ספורים.

שנית, האמריקאים חושדים, ובצדק, כי תכנית שרון מטרתה האמיתי היא לקבור סופית את מפת הדרכים של בוש. בכך היא תנחיל לבוש מפלה נוספת בתחום מדיניות החוץ בשנת בחירות. ואכן, שר בכיר מאד בממשלה אמר כי שרון מתכוון להפוך את תכנית ההתנתקות להסדר ביניים ל – 20 שנה, במקום מפת הדרכים.

ואז מגיע ביבי עם שלושת התנאים שלו. ניקח לדוגמא את התנאי של "שמירת המעברים בידי ישראל". משמעותו שלעולם לא תהיה מדינה פלשתינאית ריבונית אלא אוטונומיה בלבד. אם בוש יצהיר זאת הוא יקבור במו ידיו ופיו את מפת הדרכים.

או התנאי של ויתור על זכות השיבה. משמעותו היא לתת לערפאת וכל הסובבים אותו חבל שיתלו את עצמם. זה יהיה פחות כואב מטיל של אפאצ'י שיגיע אם וכאשר ארה"ב תקבל את התנאי הזה ובעצם תכריז על ערפאת כנטל מיותר וחסר ערך במזה"ת.

והתנאי השלישי הוא בכלל מלאכת מחשבת – ביבי אמר מפורשות שהוא יסכים לפינוי רק אם ארה"ב תאשר את הקמת גדר ההפרדה מסביב לגושי ההתנחלויות העיקריים ולאחר שהגדר תוקם בפועל. אף לא אחד במימשל האמריקאי מוכן להכיר בהתנחלות כלשהי כלגיטימית שלא במסגרת הסדר סופי וחתום עם הפלשתינאים. אף נשיא אמריקאי מעולם לא עשה זאת. תנאי זה הוא סיכול ממוקד כשלעצמו.

אך הסיפא של התנאי אפילו יותר מעניינת – הפינוי יהיה רק לאחר השלמת הגדר. אותה גדר שעדיין אין לה תוואי, אין לה תכניות, אין אישורים ואין תקציב לבנות אותה. במצב האידאלי ניתן יהיה להשלימה בשלוש שנים. ובעוד שלוש שנים מה יקרה? בחירות. האם מישהו יעיז לגעת בהתנחלויות בשנת בחירות? ואחריהן – ביבי רואה את עצמו כראש הממשלה. ואז הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו.

ה"תנאים של ביבי" אם יישמרו בדקדקנות, יכולים למוטט את תכניתו של שרון וככל הנראה היא תתמוטט איתם ובלעדיהם. נתניהו ניסח אותם בתחכום רב, בהתאם לקודים המדיניים של וואשינגטון, כך שלמרות שאינם מתריסים או בוטים, המימשל האמריקאי לא יוכל לקבל אותם. ואולם ביבי לא לקח בחשבון דבר אחד – שהציבור רואה בו ובוחן אותו כמנהיג, ולא כתחמן. ולכן הציבור רואה את תנאיו של ביבי כהתחכמות, לא כתחכום.

מכל האמור לעיל עולה כי תושבי גוש קטיף יכולים, כביכול, לישון בשקט. כל עוד אם הם מאמינים שביבי יעמוד במילתו.