משאל הליכוד לא יקבע

השבוע ציינו את יום השנה לאירוע היסטורי חשוב ביותר, שלצערנו נשכח מתודעת הציבור. כפי שמזכיר לנו מיכאל פרוינד במאמר בג'רוזלם פוסט, השבוע לפני יותר מ-500 שנה, ב31 למרץ 1492, המלך פרדיננד והמלכה איזבלה חתמו על הגזרה הארורה הקוראת ליהודי קסטייל וארגון להחליט בין שני אופציות: או להמיר את דתם או לעזוב את ספרד.

נדיה מטר , י"ג בניסן תשס"ד

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך
למה עלינו להיאבק על כל מאחז ומאחז?

השבוע ציינו את יום השנה לאירוע היסטורי חשוב ביותר, שלצערנו נשכח מתודעת הציבור. כפי שמזכיר לנו מיכאל פרוינד במאמר בג'רוזלם פוסט, השבוע לפני יותר מ-500 שנה, ב31 למרץ 1492, המלך פרדיננד והמלכה איזבלה חתמו על הגזרה הארורה הקוראת ליהודי קסטייל וארגון להחליט בין שני אופציות: או להמיר את דתם או לעזוב את ספרד. רוב יהודי ספרד בחרו לעזוב. מעריכים שהיו קרוב למאתיים אלף יהודים שנעקרו מבתיהם וגורשו.

כמה אירוני וכמה טראגי שדווקא באותו יום בו אנו ציינו את החתימה על הצו לגירוש ספרד, ראש ממשלה בישראל נתן את הפקודה להרוס את בית הכנסת "חזון דוד" בקרית ארבע. כל מי שרואה את המקום, נדהם, ושואל את עצמו למה ראש הממשלה שולח מאות שוטרים וחיילים להרוס מבנה בודד אחד, בכניסה לקרית ארבע, המשמש כבית כנסת ונבנה לזכר שני יהודים יקרים שנרצחו על ידי האויב הערבי? למה מתעקש ראש הממשלה להרוס את בית הכנסת הזה עד היסוד? מצד שני גם אפשר לשאול למה תושבי קריית-ארבע-חברון כל כך מתעקשים על המקום ולמרות הריסתו, הם חוזרים כדי לבנותו מחדש. התשובה ברורה. המאבק על "חזון דוד" ועל שאר המאחזים ששרון מתכוון להרוס בימים ובשבועות הקרובים, אינו מאבק על מקומות האלו גרידא, אלא מאבק על כל ארץ ישראל.

בשביל אריאל שרון, הריסת המאחזים היא רק חזרה כללית להצגה האמיתית שהוא מתכנן – עקירת ישובים חוקיים לגמרי, הריסתם עד היסוד, וגירוש מאות אלפי יהודים, נשים, גברים וטף. חשוב שנבין את חומרת הדברים: ברגע ששרון נתן את ההוראה להרוס את בתי הכנסת בתפוח ובקרית ארבע, שרון מבצע את המדיניות שחפצה תנועת החמאס. אין ספק שאלו מלים קשות- אך בואו נחשוב על זה לרגע. מצע החמאס מדבר על חורבן ישובים יהודים עד היסוד וגירוש יהודים מארץ ישראל, כשהמטרה העליונה שלהם היא החרבת מדינת ישראל.

החמאס אינו מסוגל לממש את המצע הזה. הם אמנם רוצחים בנו בתקווה שנקום ונעזוב את כל ארץ ישראל- אך פיזית אין הם מסוגלים להחריב ישובים יהודים ולגרש יהודים מביתם. והנה בא אריאל שרון ומציע לעשות את מלאכתם. איזו אירוניה! מצד אחד שרון מחסל את יאסין- מצד שני שרון מודיע שהוא הולך לבצע את מה שיאסין כל כך השתוקק לבצע בעצמו!!

ולכן, הסיבה שעלינו להתעקש על כל מאחז ומאחז היא כדי שהציבור בישראל, הממשלה והצבא יגידו: "רבונו של עולם, אם לוקח לנו כל כך הרבה כוחות וכסף וזמן להרוס מבנה אחד מסכן, והמתנחלים העקשנים אינם מוותרים וחוזרים כל פעם מחדש על מנת לבנות את המקום מחדש- פשוט לא נוכל מעולם להרוס אפילו ישוב אחד!

אין להתרגש יתר על המידה ממשאל הליכוד- אנחנו לא נזוז מיש"ע בחיים!

אנחנו כמובן מקווים ומצפים שרוב חברי הליכוד יביעו נאמנות לארץ ישראל ויצביעו נגד תוכניתו של אריאל שרון. תוכנית התקפלות וכניעה לטרור שגם מבחינה ביטחונית גרידא מהווה סכנה לישראל. לכן, גם ליכודניק שלא איכפת לו מארץ ישראל כערך, אך דואג לשלומו האישי, חייב להצביע נגד. על כל אחד ואחד מאתנו להצטרף למאמצים הגדולים של "מנהיגות יהודית" ו"מועצת יש"ע" כדי לשכנע את אותם ליכודניקים להצביע על פי עקרונות מצע הליכוד ולא על פי עקרונות מצע עמרם מצנע של אריאל שרון.

אך אל לנו להיות תמימים. כולנו יודעים שעומרי שרון צרף לליכוד, ערב הבחירות, עשרות אלפי אנשים ממגזרים שונים - שהקשר שלהם לליכוד הוא כמו הקשר שלנו לתנועה פוליטית בזימבאבווה – בדיוק כדי שהם, בעת פקודה, יצביעו בעד שרון.

לכן עלינו לדעת שקיים סיכוי ששרון ינצח במשאל הזה. מאד חשוב איפוא, כבר היום, להכריז: לא כל כך איכפת לנו מה תהיינה התוצאות של המשאל. כמובן שיהיה נחמד אם יהיה רוב נגד תוכנית הבריחה מיש"ע- אך אפילו אם יהיה רוב מוחץ בעד תוכנית העקירה מארץ ישראל וגירוש היהודים, הדבר אינו מחייב אותנו ואין לנו שום כוונה לכבד החלטה כזאת. חשוב לחזור על כך יותר מפעם אחת ולהבהיר: אפילו אם 120 חברי כנסת, וכל שרי הממשלה ואפילו 100% בכל משאל שהוא, יצביעו בעד עקירת ישובים- ההחלטה עדיין מהווה פשע נגד עם ישראל בארצו, פשע נגד הציונות, פשע נגד רצון הבורא, ולכן אין בכוונתנו לכבדה. אנחנו נשארים בביתנו. יש דברים שאפילו רוב מוחץ אינו רשאי להחליט עליהם. בדיוק כפי שרוב במשאל עם או בכנסת אינו יכול להכריח שומרי כשרות לאכול חזיר, אחד הדברים שרוב אינו יכול להחליט עליהם היא עקירת יהודים מארץ ישראל ומסירת ארץ ישראל לזרים.

ארץ ישראל היא לא נדל"ן פרטי של משפחת שרון או של תנועת הליכוד או של כל הדור הזה. ארץ ישראל ניתנה לנו על ידי הקב"ה לנצח נצחים ואין לאף מנהיג, בכל דור שהוא, את הזכות למוסרה, נקודה! ולכן- כאמור, יש להשתדל ולעבוד קשה מאד כדי לוודא שתוצאות משאל הליכוד יהיו לטובתנו, אך אין להתרגש יתר על המידה אם נפסיד במשאל. בין כה וכה אנחנו נשארים, כפי שאומרת הסיסמא בהפגנות: לא נזוז מיש"ע בחיים!

על מנהיגי המחנה הלאומי, רבנים, מועצת יש"ע ואישי ציבור, לאזור אומץ ולנקוט בעמדה עקרונית זו. אין להיגרר אחר קלישאות של השמאל החילוני על "קדושת הדמוקרטיה ורצון הרוב". עבורנו עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל הם קדושים . דווקא פסח הוא זמן טוב לשחיטת הפרות הקדושות של השמאל החילוני. גם אבותינו התגברו על הפחד שלהם, כפי שמסביר לנו הרב חיים דרוקמן ב"מעט מן האור". נשאלת השאלה למה השבת לפני פסח נקראת "שבת הגדול"? והתשובה: שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול, מפני הנס שנעשה בו. השאלה היא: איזה נס?

ההסבר הקונבנציונאלי אומר : מפני שבאותה שבת שקודם פסח מצרים, נצטוו ישראל לקחת שה לקורבן פסח, והיו המצרים רואים ושומעים מישראל שעומדים לשחוט את אלוהיהם, והמצרים פחדו ולא נגעו בהם לרעה! הרי זה נס גדול! ועל שם נס זה נקראת השבת – שבת הגדול. הרב חיים דרוקמן נותן הסבר אחר, מעניין ביותר: "ואנו רוצים לומר – הפחד של המצרים אינו אלא תוצאה. הנס הגדול באמת היה שישראל העזו! העובדה שישראל העזו לקחת את אלוהי מצרים, לקשור אותו בכרעי המיטה ולהכריז שהם עומדים לשחוט אותו במצוות ה' עליהם – ולא חששו מהמצרים – זהו הנס הגדול ! ובזה נעוץ הפחד של המצרים. כדי שנוכל לצאת לחירות צריכה החירות לבעור בתוכנו. [...] כל האירועים המופלאים של הדורות האחרונים הם תוצאה של התלקחות ניצוץ החירות שבתוכנו, של זקיפת קומתנו, של מאיסת הגלות מצידנו, של עלייתנו לארץ ומסירת נפשנו עליה. [...]
הדברים מתחילים מאתנו, בחסדי ה' יתברך הנותן לנו כוח לעשות חיל. אם אנחנו עומדים זקופי קומה, אם אנחנו אומרים את שלנו בפה מלא – אז שיניהם של האחרים קהות. ככה זה מימי גאולת מצרים ועד ימינו אלה.

לסיכום:
בימי גירוש ספרד, מי שרצה להישאר יהודי היה חייב לצאת מספרד. היום, כשאויבים מבית ומחוץ רוצים להחריב את המדינה היהודית על ידי גירוש יהודים, המאבק על קיומה של המדינה היהודית היא דווקא על ידי אחיזה בקרקע והשארות בכל מקום ומקום.

אם במצרים היהודים אזרו אומץ והעזו לזעוק בקול רם, קבל עולם: "שלח את עמי לארץ ישראל" – היום , ערב פסח תשס"ד, עלינו להעז לזעוק קבל עולם:
"השאר את עמי בארץ ישראל- כי כל ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל, ואין כוח בעולם שיזיז אותנו מפה." חג כשר שמח!