מה יש לנו לחפש שם?

מהי, בעצם, תוכנית ההינתקות? מדובר בתוכנית שהוצגה לראשונה על ידי ראש-הממשלה בכנס הרצליה האחרון, אך בעצם נהגתה עוד בכנס היסוד של ארגון החמאס. היא גורסת שבאמצעות פיגועים אפשר לנתק את היהודים מארצם. בהתחלה לנתק אותם מגוש קטיף, אחר-כך מיו"ש, ובסוף גם מתחומי ישראל הקטנה.

חגי סגל , כ"ז בניסן תשס"ד

נפרד. חגי סגל
נפרד. חגי סגל
צילום: אלירן אהרון
מהי, בעצם, תוכנית ההינתקות?

מדובר בתוכנית שהוצגה לראשונה על ידי ראש-הממשלה בכנס הרצליה האחרון, אך בעצם נהגתה עוד בכנס היסוד של ארגון החמאס. היא גורסת שבאמצעות פיגועים אפשר לנתק את היהודים מארצם. בהתחלה לנתק אותם מגוש קטיף, אחר-כך מיו"ש, ובסוף גם מתחומי ישראל הקטנה. אגב, תוכנית דומה להפליא נכללה במצע מפלגת העבודה בבחירות הקודמות, אבל נדחתה בזעף על ידי ראש-הממשלה, אריאל שרון, שהזהיר נחרצות כי נסיגה חד צדדית תהיה נצחון לטרור.

אבל כולנו זוכרים שראש-הממשלה דיבר עוד לפני הבחירות על הצורך בוויתורים כואבים.

הוא דיבר אז על ויתורים בהסדר. כלומר, על ויתורים תמורת שלום אמת ולא על ויתורים תמורת קדחת. הנה, למשל, בראיון המפורסם שלו אשתקד לארי שביט מ"הארץ", ראיון שבו רמז לראשונה על נכונותו לסגת אפילו משילה ומבית-אל, הוא הדגיש: "אם נגיע למצב של שלום אמיתי, שלום של ממש, שלום לדורות, נצטרך לעשות ויתורים מכאיבים. לא תמורת הבטחות, אלא תמורת שלום". האם זה המצב עכשיו?

חסידי התוכנית אומרים שהיא תשפר מאוד את מצבנו.

התוכנית תשפר אך ורק את המצב הגיאומטרי בינינו לבין ערביי עזה. במקום שהגבול יתפתל קצת באזור גוש קטיף ונצרים, הוא יהיה ישר כזה, אסתטי מאוד, כמו שהשמאלנים אוהבים. אבל מחוץ מזה הכל יישאר אותו דבר: השנאה, הפיגועים, המילואים.

שרון עצמו מסביר שהוא הולך לתכנית ההינתקות מפני שככה אי אפשר להמשיך. מוכרחים לעשות משהו, לקחת יוזמה.

ההחלטה לעשות משהו, כי ככה אי אפשר להמשיך, היא הסבר קבוע במכתבים שמשאירים אחריהם אנשים מתאבדים. הם לוקחים יוזמה וקופצים ממגדל שלום, אך כמובן לא פותרים בכך שום בעיה. כזכור, גם הסכם אוסלו בא לעולם מפני שרבין ופרס חשבו שככה אי אפשר להמשיך ומוכרחים לעשות משהו. אז הם באמת עשו משהו, והסוף ידוע.

פרשנים אומרים שנסיגה מעזה תחסוך לנו הרבה דאגות והרבה דם.

צה"ל והשב"כ חושבים אחרת, ואפילו ראש-הממשלה אינו טוען שהנסיגה תשתלם לנו מבחינה בטחונית. בכל הראיונות עימו הוא מדגיש שהטרור עלול להימשך גם אחרי הנסיגה. ובאשר לדם שנחסוך, כביכול, כדאי לשים לב שגיזרת עזה גובה מאיתנו את מחיר הדמים הנמוך ביותר במלחמה הנוכחית. מפסח 2003 ועד פסח 2004 נהרגו בה 16 ישראלים, כולם חיילים. תשעה מתוכם נפלו באזור מחסום ארז, שבכל מצב ישאר בשליטת ישראל וישאר חשוף לנסיונות פיגוע. עם כל הכאב, מדובר במחיר דמים נמוך יחסית למחיר הכבד שתשלם ישראל אם תברח מעזה.

גם לפני הנסיגה מלבנון הימין הפחיד אותנו, ועכשיו די שקט שם.

קצת מוזר לדבר על שקט בגיזרת הצפון כשעשרת אלפים קני קטיושה מכוונים שם לרקתנו. רק לפני שלושה חודשים נאלצה ישראל לשחרר 400 מחבלים בגלל הסתבכות קשה שנגרמה כתוצאה מהנסיגה מהלבנון. מעבר לכך, רוב המומחים קובעים שהנסיגה ההיא גררה את אינתיפאדת אל אקצה, כי היא הוכיחה לאויב שהטרור משתלם. העיתון 'ידיעות אחרונות' דיווח לפני ימים אחדים, בהסתמך על מקורות צבא, שהחיזבאללה אחראי היום ל-80 עד 90 אחוז מהפיגועים ביש"ע ובערי ישראל (13.4.04).

אולמרט טוען שאי אפשר להשאיר קומץ של 7,500 יהודים בתוך 1.2 מיליון ערבים.

לפי ההגיון הזה, גם אי אפשר להשאיר קומץ של חמישה מיליון יהודים באזור שבו חיים מאות מיליוני מוסלמים, ואולי כולנו צריכים להתנתק ולחזור לתפוצות. ממשלת ישראל החליטה, בשעתה, להקים ישובים בחבל עזה דווקא מפני שהיו שם הרבה ערבים, ואסור היה להשאיר אותו ריק מיהודים. כשאריאל שרון חנך, למשל, את התנחלות פאת שדה בשנת 89', הוא הכריז ש"יישובי חבל קטיף הם המגן של ישראל בגבולה הדרום מערבי, וממשלת ישראל מכריזה בהקמת היישוב הזה הכרזה מדינית כלפי עולם ומלואו שנישאר כאן לעד".

אם ניסוג מעזה, לפחות לא נצטרך לשלוט על כל-כך הרבה פלשתינים.

גם היום אנחנו לא שולטים שם כמעט על אף אחד, אלא רק על גושי ההתיישבות היהודיים. בעזה חיים 1.2 מיליון פלשתינים ורובם ככולם נמצאים בשטח הפלשתיני, מעבר לגדר ההפרדה. הם לא מקבלים מאיתנו קצבאות ילדים, אין להם זכות הצבעה לכנסת, ולא נשקפת מהם סכנה כלשהי לאופיה היהודי של מדינת ישראל. בקיצור, אפשר להפסיק לספור אותם גם בלי לעקור את גוש קטיף.

האם אין חשש שהאמריקנים יכעסו על ישראל במקרה שמתנגדי ההינתקות ינצחו במשאל? הרי שרון הבטיח להם לסגת?

לאמריקנים כבר הגיעה השמועה שיתקיים כאן מישאל, ולכן הם לוקחים בעירבון מוגבל את הבטחות הנסיגה של שרון. לפי הזמן שלקח לו לשכנע אותם לארח אותו בבית לבן, עושה רושם שהם לא כל-כך יצטערו אם עוזי לנדאו ושרנסקי ינצחו בסוף.

אבל אז לא נקבל את התמורה האמריקנית לנסיגה?!

ראשית, כל ההבטחות החגיגיות של בוש כפופות להסכמת בתי הנבחרים בוושינגטון, והם לא עובדים אצלו, כך שבינתיים מדובר בהבטחות בלבד. שנית, כבר בהחלטה 242 המפורסמת של האו"ם נקבע, למעשה, שישראל לא חייבת לסגת לקווי 67', ולכן אין היום צורך באשרור של בוש להחלטה ההיסטורית ההיא. ושלישית, אם אנחנו עדיין זקוקים להצהרה אמריקנית בעניין זכות השיבה, אז מצבנו עגום בכל מקרה.

בעיתונים כתוב שההינתקות תועיל רבות לכלכלת ישראל.

כמו שהסכמי אוסלו הועילו. אין ספק שהיא תגרום שגשוג ופריחה לענף האבטחה, לתעשיית האוטובוסים הממוגנים ולשוק המצבות.

בכל זאת, ראש הממשלה מתעקש שההינתקות טובה לישראל.

ההינתקות טובה לאריאל. הוא, בניו ופרקליטיו מאמינים שהינתקות מעזה עשויה לתרום רבות להינתקות מערכת המשפט מהאי היווני, ובעניין הזה יש להם על מה לסמוך. אין ספק שאנשי שמאל רבים, שוחרי חוק ומשפט בדרך כלל, יהיו מוכנים לסלוח למשפחת שרון אם רק תגשים את חלומם העתיק והמתוק על גירוש המתנחלים מבתיהם.

לסיום, בינינו, מה יש לנו לחפש בגוש קטיף ובנצרים?

את כל מה שאיבדנו בשנים האחרונות: ציונות, התיישבות, חקלאות, רוח לחימה, נחישות, כושר סבל, אמונה, ארץ ישראל. כן, גם כפר דרום, מורג ונצרים הם ארץ ישראל. לפחות כמו חוות השקמים.