מיהו החלש?

בתוגה לא-מסותרת בישרו עיתוני ערב יום העצמאות על תמורות במבנה החברה הישראלית ובהעדפותיה. מתברר שאנחנו לא מה שהיינו, וגם הפרופיל החברתי של היחידות הקרביות בצה"ל השתנה לבלי הכר: הרבה פחות עירוניים וקיבוצניקים, הרבה יותר דתיים, עולים חדשים ובני עיירות-פיתוח.

אמונה אלון , י"א באייר תשס"ד

אמונה אלון
אמונה אלון
צילום: Hadas Parush/Flash90
בתוגה לא-מסותרת בישרו עיתוני ערב יום העצמאות על תמורות במבנה החברה הישראלית ובהעדפותיה. מתברר שאנחנו לא מה שהיינו, וגם הפרופיל החברתי של היחידות הקרביות בצה"ל השתנה לבלי הכר: הרבה פחות עירוניים וקיבוצניקים, הרבה יותר דתיים, עולים חדשים ובני עיירות-פיתוח.

מ"צבא העם" הפך צה"ל ל"צבא העמך", קבעה כותרת ב"מעריב", כאילו "העם" האמיתי הם האשכנזים החילוניים ילידי הארץ. רוב הלוחמים – דתיים, עולים ובני עיירות שכמותם, כונו "בני הפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות", כאילו עצם היותם כוח מרכזי בצה"ל ובמדינה אינו מזכה אותם בתואר "בני אליטות" ואינו מוציא את קבוצות המוצא שלהם מכלל "פריפריות". ודוקטור (אשכנזי חילוני) לסוציולוגיה הסביר כי "צה"ל כבר לא מושך את הקבוצות החזקות בחברה הישראלית", כאילו ככה זה.

אם ישראלי נולד ברוסיה, או מתגורר בקריית-שמונה, או חובש כיפה סרוגה (לא כל שכן אם הוא סובל משניים מן התסמינים הללו, או חס וחלילה משלושתם), לעד ולעולמי עולמים הוא ישתייך ל"קבוצות החלשות בחברה הישראלית". הוא יכול לטפס עד לצמרת צה"ל ולכבוש עמדות השפעה מכריעות במערכות המדינה, אך לעד יהיה "בן פריפריה" שפלש למקום לא-לו ולעד ישקיפו עליו אנשי "הקבוצות החזקות" בהתנשאות מעורבת בחשש, כאומדות את מידת הנזק שהוא וחבריו ה"חלשים" מסוגלים לגרום למדינה השייכת כביכול ל"אליטות" הנצחיות.

גם בפוליטיקה כבר נתקלנו בתופעות דומות. ממשלת נתניהו, שנבחרה ב-1996 לפי כל כללי הדמוקרטיה (ו"דמוקרטיה" פירושה שלטון העם), הוגדרה בפי רבים ממתנגדיה כ"ממשלת מיעוטים" רק מפני שהורכבה ע"י קואליציה של הליכוד עם המפלגות הדתיות ועם מפלגות העולים החדשים. פוליטיקאים אינם נבחרים לתפקידי הנהגה אלא מפני שרוב הציבור מחליט להצביע בעדם, אבל היו אשכנזים חילוניים ילידי הארץ שהחליטו כנראה כי כל מי שאינו משלהם אינו ראוי להנהיג את המדינה, וכי רוב הציבור אינו אלא "מיעוט" בלתי-רלוונטי. מבחינה זאת אין ספק שאריאל שרון נהג בעורמה פוליטית רבה, כשצירף אל ממשלתו השנייה את "שינוי" של לפיד.

שלא כבמערכת הפוליטית המשתנה ומתחלפת, בצה"ל יכולה דה-לגיטימציה של ה"מיעוטים" בידי ה"אליטות" לגרום לסכנה ממשית. צה"ל שרוב הדרג הפיקודי שלו אולי יורכב בקרוב מ"בני פריפריות" עלול להפוך בעיני המיעוט האשכנזי-החילוני-הוותיק למעין צבא זר, מנותק, שלבני "העם" האותנטי אין בו חלק ונחלה ולו אין כלפיהם סמכות . אבל, אם זה יקרה לא תהיה זו אשמתן של "הקבוצות החלשות": אלה "משתלטות" על צבא "העם" רק מפני שהאליטות הישנות נוטשות אותו, בדיוק כפי ש"גוש אמונים" ושותפיו "השתלטו" על אתוס ההתיישבות בארץ ישראל רק מפני שתנועות ההתיישבות הוותיקות מאסו בו. הרשות נתונה בידי "הקבוצות החזקות" לשוב ולהתחזק, לעודד את בניהן לשוב אל היחידות הקרביות בצה"ל ולא "להפקיר" גם את אתוס הביטחון בידי ה"פריפריות".