צדיקותו של מר פרס

הרבה נחת יש ודאי לשמעון פרס בימים אלו. כל מה שלא העז או לא הצליח – מבטיח שרון לעשות במקומו.

פרופ' אריה אלדד , י"ט באייר תשס"ד

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90
הרבה נחת יש ודאי לשמעון פרס בימים אלו. כל מה שלא העז או לא הצליח – מבטיח שרון לעשות במקומו. פרס לא העז לעקור יישובים יהודיים שהיה שותף להחלטה על הקמתם בחבל קטיף – ושרון מבטיח לעקור אותם משם. אך לא רק ביחס לעקירת ההווה ששורשיו בעבר מגשים שרון את מדיניות מפלגת העבודה ואת החלומות של "שלום עכשיו" – גם ביחס לעתיד מצליח שרון ליצור חזון ששום מדינאי שמאלני במדינת ישראל לא העז להעלות על נייר כמסמך מחייב.

ברוח נבואית כמעט מתנבא שרון על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. בנבואתו לעתיד אומר שרון: " לא תהיה התיישבות יהודית בעזה". בפרץ נוסף של חזון הוא יודע לבשר לעם היושב בציון ולגויי הים המצפים לשמוע את דבר ה' מירושלים - כי גם צפון השומרון יהיה ריק ממתיישבים יהודיים וממתקניהם הצבאיים. וזו רק ההתחלה, מבטיח בולס השקמים בן דורנו. ושמעון פרס, אף שהוא רווה רוב נחת, אפשר שגם שמץ קנאה מעכיר את שמחתו, על שהוא, איש החזון המובהק, לא ידע לנפק נבואה נאה כל כך, ולראות מרחבי ארץ ישראל שלמים שוממים מיהודים.

אולי לא רצה פרס להתנבא ברוח זו משום שידע למי ניתנה הנבואה מעת שחרב בית המקדש. ואולי חשש שמא העם היושב בציון ישליך אותו כנצר נתעב אם יצא בהכרזות כאלו, הנשמעות כאילו נגזרו מהספר הלבן הבריטי, וגם הפרקים על הגבלת הבניה בהתיישבות, שהצטרפו לנבואות העקירה,וכמו נגזרו אף הן מאותם ספרים – אינם מתאימים לסגנון חזונו הכוללני של מר פרס, שהרחיק ראות עד גבולות המזרח התיכון החדש, אך לא רצה לרדת לפרטים ולצבוע במפתו כתמים לבנים, נקיים מיהודים.

ואולי היה סבור כי דבקותו של עם ישראל בארץ ישראל חזקה מיכולת מי ממנהיגי העם לקרקר אותה, ולא רצה לשבור את ראשו בסלע הקשה הזה. והנה הוא זוכה לכך שאריאל שרון ממיר את אמונתו הציונית בתורה המדינית של "שלום עכשיו", והוא נכון לעשות את מלאכת השמאל באותה התלהבות שמשומדי ישראל הצטיינו בה לאורך כל ההיסטוריה שלנו.

גם אם התגנבה טיפת קנאה מרירה אל חופני הנחת שגורף מר פרס בימים אלו יש תרופה שתמתיק אותה. פרס יודע כי תכנית ההתנתקות תשלול לצמיתות את זכותם של אנשי הליכוד להאשים אותו ואת חבריו ב"פשעי אוסלו". בעשור האחרון שימש אות הקלון של הסכמי אוסלו תשובה אולטימטיבית בכל ויכוח פוליטי או אידיאולוגי בין הימין לשמאל בישראל. למה יש טרור? כי פרס ורבין הביאו את ערפאת וציידו את אנשיו ברובים. למה המצב הכלכלי קשה? בגלל מלחמת אוסלו שנכפתה עלינו. למה מי התהום בארץ מזוהמים? כי הרשות הפלשתינית, פרי הסכמי אוסלו – אינה מטפלת בשפכים.

תוכנית ההתנתקות עומדת להסיר את הצלב הזה מעל גבו של פרס, ואפילו ביילין ייהנה מהקלה מסוימת בנטל, אין פלא שגם הוא מברך על התכנית. שרון, שבידו היה הכוח לבטל את הסכמי אוסלו, לעקור את רשות הטרור מן הארץ, ולהשכין שלום בארץ – בחר בכניעה לטרור, וביישום חד צדדי של טרנספר ליהודים באורח שלא עלה אפילו במוחם הקודח של משיחי השקר של אוסלו. אסון תכנית ההתנתקות ישכיח מן הלב את אסון אוסלו, או לפחות יטיל את כל האשמה על כתפי שרון, ועל כתפי כל אלו שיתמכו בתכניתו ויאפשרו לו לבצע אותה. אם ייתנו מתפקדי הליכוד לשרון אור ירוק לנסיגה , לעקירת יישובים ולהקמת מדינת טרור בלב הארץ- שוב לא יוכלו להאשים את השמאל באסוננו.

פרס יודע זאת. שרון לא רק מבצע את תכניתו המדינית של השמאל, לא רק מתנבא לעתיד כאילו מאיר וילנר מדבר מגרונו – הוא גם מעניק לפרס מחילת עוונות על חטאי אוסלו. לולא חשש לשבת בעגלה אחת עם מי שהאשמות כבדות בשחיתות רובצות למפתנו – היה פרס קופץ כבר היום על העגלה המדרדרת לתהום. אבל צדיקים – מלאכתם נעשית בידי אחרים, ובעניין הזה הוא יניח למני מזוז לעשות את מלאכתו.