במוצאי שבת פרשת "בהר – בחוקותי", כ' באייר, התקיימה הפגנת השמאל הקיצוני בכיכר רבין בדרישה לטרנספר יהודים. למעשה, אין חשיבות גדולה מאוד להפגנה זו. אבל בכל זאת ראוי לבחון כמה הבטים הנגזרים ממנה.

ראשית, חשוב לציין שגם אם נקבל את המספר המוגזם של המשתתפים, כפי שדווח בתקשורת הרי שמספרם היה פחות בהרבה ממספר המשתתפים בהפגנת ההזדהות עם תושבי גוש-קטיף שהתקיימה ביום העצמאות .

"למרבה הפלא" עוד בטרם דרכה כף רגלו של המפגין הראשון בכיכר, כמה ימים לפני ההפגנה כבר התבשרנו בתקשורת שזו תהיה "אם כל ההפגנות". יש בהצהרות אלו בכדי להטיל ספק באמינות הדיווחים על מספר המשתתפים.

רוב הנאומים של פרס וחבריו הגדושים בססמאות ריקות החוזרות ומתנגנות כתקליט שחוק, אין בהם שום חידוש. אלו הרי כבר נכשלו במבחן המציאות הן במועד א', הן במועד ב' והן במועד ג'. התייחסות מיוחדת זכו דבריו של עמי אילון ועל כך צריך להגיב. עמי אילון, מאנשי "יוזמת ג'נבה", נזף בחבריו השמאלנים וטען שהרוב אינו נמצא בכיכר מפני שהשמאלנים מתנכרים לאחיהם המתנחלים. אילו השכילו אלו לגלות סמפטיה למתנחלים, היו אף אלו האחרונים מצטרפים למפגינים בכיכר.

מר איילון היקר, אכן יפה מאד מצדך לגלות אהבה ורגישות כלפינו, אבל מסקנותיך מצביעות על חוסר הבנת המציאות ויכולת מוגבלת למדי לניתוח העובדות. במאמר מוסגר, לחשוב שאדם עם יכולות כאלו היה ממונה על השב"כ מעוררות מחשבות מצמררות. עמי, אתה באמת חושב שאנו נפנה עורף לאהבת ארץ ישראל שיש לנו. אתה באמת חושב שאנו נוותר על מחוייבותינו לארצנו ולחלום הציוני אותו אנו נושאים ולאורו אנו מתחנכים ומחנכים, וכל זה בעבור קורטוב של סמפטיה מיוסי ביילין, שריד, פרס או כל אחד אחר. עמי גם בעבור מלא חופניים אהבה ממך ומחבריך לא ניתן את ידינו לעקירת ישובים יהודים ולא נסכים למסור חלקי ארץ ישראל לכל גורם זר.

העובדה שהרוב אכן לא היה בכיכר במוצאי שבת, לפי דבריך, נכונה, אבל זה בגלל שהרוב הציוני האמיתי אינו מזדהה עם המסרים אותם שידרתם מעל הבמה. הרוב הציוני אמיתי נשאר נאמן לעמו וארצו. ואתם אחי, הזהרו מן הצבועים.

ובשולי הדברים ברצוני להוסיף כמה מילים מלב אוהב, כמה מילים לאחי השמאלנים. אחי, תזהרו, אתם משמינים בצורה מעוררת דאגה. שימו לב, בשטח שבעבר נכנסו 400,000 שמאלנים, נכנסו עתה רק 120,000. כלומר שמנתם בערך פי שלוש. הדבר מאוד מסוכן לבריאותכם, שימו לב, זו עצה מקצועית.