עובדות "מחפשות קשר נסיבתי"

אחת התגובות שקיבלתי למאמרי הקודם –"חומר למחשבה"- הייתה של רופא מהשמאל, שטען שעובדה אינה הוכחה במחקר מדעי והביא דוגמא : חולה שקיבל תרופה והבריא, עובדה זו אינה מוכיחה שהתרופה הייתה טובה ויתכן שהיה מבריא אף בלעדיה.

אל"מ (מיל.) משה לשם , י"ב בסיון תשס"ד

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
אחת התגובות שקיבלתי למאמרי הקודם –"חומר למחשבה"- הייתה של רופא מהשמאל, שטען שעובדה אינה הוכחה במחקר מדעי והביא דוגמא : חולה שקיבל תרופה והבריא, עובדה זו אינה מוכיחה שהתרופה הייתה טובה ויתכן שהיה מבריא אף בלעדיה. "חייב להיות קשר נסיבתי, אשר יוכיח את העובדה שהחולה הבריא קשורה בתרופה שקיבל". ולכן אני גם חייב להוכיח שהעובדות שמניתי שקרו בעקבות הסכם אוסלו, לא היו מתרחשות גם בלעדיו.

זהו טיעון כבד משקל אדוני הרופא ואכן אנסה להוכיח העובדות, אמנם אין לי ספק שדברי לא ישאו אופי מדעי, וספק אם יספקו את דרישותיך.

לפני הסכם אוסלו היו בידי הערבים ברצועת עזה כמה מאות רובי סער ועכשיו יש בידם עשרות אלפים. ממשלת ישראל העבירה לרשות הפלסטינית קרוב ל 50,000 רובי סער. למרות מחאותינו כאשר ביקשנו "אל תתנו להם רובים". הנשק, כך הסבירו לציבור, ישמש את הרשות ב"מלחמתה בטרור", והם יעשו זאת טוב מאיתנו כי הם ילחמו בחמאס "בלי בג"ץ ובלי בצלם". האם זכורה לרופא המכובד אותה תקופה? עכשיו מגלים לנו, "מקורות ביטחוניים", שנשק רב חולק למחבלי הג'יהאד האיסלמי והחמאס ממחסני הרשות הפלסטינית. אז איזה "קשר נסיבתי" צריך להוכיח כאן? האם הדבר הנורא הזה היה מתרחש אילולא הסכם אוסלו? האם ממשלת ישראל הייתה מציידת מיוזמתה את ארגוני הטרור? או שמא הנשק היה צומח בפרדסי עזה ?

האם פיגועי התופת היו מתרחשים במדינת ישראל אילולא הסכם אוסלו? האם צריך כאן לחפש "קשר נסיבתי"? הרי לפני ההסכם הנואל, לא יצא אף "שהיד" לבצע טבח בשטח מדינת ישראל. הם לא יצאו כי לא היו להם מדריכי חבלה, הם לא יצאו כי כמות חומרי הנפץ אז הייתה מזערית . הם לא יצאו כי רבי המחבלים או שישבו בבית הסוהר – כמו שייח אחמד יאסין- או חיו בפחד ובשפל המדרגה בטוניס. הם לא יצאו כי מכונת ההסתה המשומנת שמתבססת על תחנות הרדיו של הרשות הרצחנית, תחנות רדיו שמדינת ישראל הקצתה להם תדרי שידור, לא הסיתו יומם ולילה ולא שמעו את קריאות העידוד ל"שאהידים". עשרות מאמרים ומאות קטעי טלוויזיה לוקטו מאז הסכם אוסלו בהם ניתן לצפות ולקרוא איך הרשות הפלסטינית שוטפת מוחותיהם של הילדים והנוער, והתוצאות נראו בשטח. גם נאומיו החוזרים והנשנים של רב המרצחים עראפת על "אלף השאהידים הצועדים לירושלים" לא נשמע עד כמה שזכור לי לפני הסכם אוסלו.

העובדה שלפני הסכם אוסלו לא היו מטעני צד קטלניים, אינה צריכה "קשר נסיבתי והוכחה מדעית", זה לא קרה אז מסיבות דומות שציינתי, ובנוסף להדרכה שקיבלו הערבים מהחיזבאללה ש"הוכיח" להם שבמכות כואבות בצה"ל, בשיתוף ארגונים יהודיים שקיבלו מימון מאויבי ישראל, אפשר לגרום לבריחת צה"ל מלבנון. ואם זה עבד בלבנון זה גם יעבוד ביש"ע.

כאשר מדיניות ממשלות ישראליות הייתה לא להלחם בטרור עד חורמה, לומר מראש שתקום מדינה פלסטינית על חורבות יישובי יש"ע, מי זקוק לעידוד גדול יותר? כדי לנסות ולהכות בחיילי צה"ל בשיטות ואמצעים שהוכיחו עצמם בלבנון. מי צריך כאן "קשר נסיבתי" טוב יותר?

האם לא די בבדיקת מצבה של מדינת ישראל לפני הסכם אוסלו בכל התחומים, הכלכלי, הביטחוני והלאומי?

האם צריך למצוא "קשר נסיבתי" שהקרע הנורא שקיים היום בעם ישראל היה מתרחש באותה עוצמה אילולא הביאו עלינו את קללת אוסלו?

אסון אוסלו גרם לקרע נורא, הוא יצר מערכת ציפיות לשלום. הוא בנה מחנה שנתקף בהזיה כל כך עמוקה שחלק ממנו לא מסוגל להתעורר ממנה גם היום, 10 שנים אחרי... קרע שדחק מחנה ענק של נאמני ארץ ישראל אל מחוץ ל"קונצנזוס", מחנה שהתייחסו אליו בביטול ובזלזול: "פרופלורים", "פחדני שלום" ועוד כינויי גנאי ובוז. מחנה שהופעל עליו מכבש של לחצים והתעללות מדינית ומשפטית. לי אין ספק שהקרע הנורא הזה לא היה מתרחש, אילולא הביאו לנו את הסכם אוסלו. כל ההבדלים במדינת ישראל, כל הפער החברתי, לא היה מתפתח "אבולוציונאלית" לקרע בו אנו חיים היום, במצב של סף"מלחמת אחים".

האם צריך הוכחה מדעית לעובדה שמאז הסכם אוסלו נרצחו בארץ ישראל למעלה מ-1,400 ישראליים, רובם יהודים? שמנהיגים פוליטיים גרמו לקהות חושים בהתייחסות לקורבנות כך שהציבור המוכה החל לראות במעשי טבח חלק מ"פעמי השלום" וכמחיר שעלינו לשלם עבורו. כבר שכחנו ששמעון פרס כינה את הנרצחים "קורבנות השלום" ? האם יאמרו לנו"מדעני שמאל" שכמספר הזה היינו מאבדים ב"לאו הכי" בתאונות דרכים או עבודה?

האם ללא "קשר נסיבתי" העובדה הנוראה הזאת לא תופסת?

ואם לא די ש"נגיף השלום", ההזיה הכוזבת שהייתה נחלת שמאל סהרורי, הנה דבקה גם בפוליטיקאים במחנה הלאומי. ראש ממשלה, אריאל שרון, שנבחר ברוב עצום, ונכנס למשרתו בזכות מפלגתו, הליכוד. מעל באימון בוחריו וסטה מדרכה ומצעה של מפלגתו. מפלגה לאומית ששללה הקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן. מפלגה ששללה עקירת ישובים יהודיים. עובדה! עיינו במצע המפלגה. ראש ממשלה זה, חותר להקמת מדינה פלסטינית ולטרנספר של יהודים מאדמתם ולהרס בתיהם.

ועובדה, שציבור בוחריו דחה את תכניתו "תכנית ההתנתקות", אבל ראש הממשלה כמו קודמיו ממחנה השמאל, לא מוכן שיטרידו אותו עם עובדות. הוא מוכן כנראה גם להתנתק ממפלגתו. אחרת איך יסבירו "אנשי הקשר הנסיבתי" שהאיש כבר חזר עם תכנית התנתקות חדשה. אפילו השם "התנתקות" הוא שיקרי, כי אין כאן שום התנתקות מערביי הרצועה, על פי תכניתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, ההתנתקות היחידה היא מהיהודים שחיים בחבל קטיף. ערביי עזה ימשיכו להיות מחוברים למדינת ישראל, הם יקבלו את אספקת המים, החשמל, הסחורות ועבודה. ואילו מאחיו מעוניין אריאל שרון להתנתק מהם: לנתק אותם מהאדמה, לנתק אותם מבתיהם ולנתק אותם מההיסטוריה היהודית.

ולעובדה אחרונה להפעם, והיא מהחשובות: היהודים שעלו לארץ ישראל לאורך כל הדורות לא עלו אליה כי היא ארץ בטוחה, הם לא התיישבו בה כי היא הקנתה להם ביטחון צבאי. ביטחון כזה יכלו למצוא בארצות אחרות. הם עלו לארץ ישראל ובנו אותה בגלל הקשר בין היהודים למולדתם, ממנה נותקו לפני אלפי שנים, הם חזרו לארצם שנכבשה מהם לפני דורות. הם היהודים לא יכולים להיות "עם כובש", כי אין עם כובש בארצו.

עובדה !