בידי המפד"ל נמצא עכשיו המפתח לגוש קטיף – להיות או לחדול. אם היא תצא מהקואליציה, היא תטרוף לשרון את הקלפים: ממשלת שרון תהפוך לממשלת מיעוט, והיא תיכשל בכל הצבעת אי-אמון. במצב זה מפלגות האופוזיציה יוכלו לקבוע בכל יום אם הם רוצים בחירות חדשות. במוקדם או במאוחר הממשלה תיפול ונלך לבחירות.

שרון זקוק עכשיו נואשות לפסק זמן, שיאפשר לו להכניס את מפלגת העבודה לקואליציה. מפלגת העבודה לא תכנס עד אשר מזוז יבטל את כתב האישום נגד שרון, ויתכן עד שבג"ץ יכריע בעתירה נגד ביטול כתב האישום. אם המפד"ל תתן לו פסק זמן של כמה חודשים, הוא יכניס את מפלגת העבודה ויפטר את שרי המפד"ל ברגע אחד – בדיוק כפי שפיטר את שרי האיחוד הלאומי. או גרוע מכך – הוא ידרוש מהם "הכשר" לנקניק החזיר של פינוי גוש קטיף, או שיבוטלו כל התקציבים לישיבות בני עקיבא. ארץ ישראל תמורת הוולבו.

כיצד נופלות ממשלות? נדמה את הקואליצה לבית. כל מפלגה בה מהווה קיר או חלק ממנו. כל עוד סך הח"כים של מפלגות הקואליציה עולה על 61, הבית שלם על קירותיו וגגו, והוא יעמוד ברוחות וגשמים. ברגע שמספר הכולל של הח"כים בקואליציה נופל מתחת ל – 61, בבית נפער חור. דרך החור נכנסים גשמים ורוחות, אשר מערערים את הקירות האחרים, וכך החור מתרחב עד שהבית נופל.

כל עוד המפד"ל בתוך הממשלה, ביתו של שרון שלם ואין לו מה לדאוג. כשיהיה לו נוח, הוא יחליף את הקיר של המפד"ל בקיר גדול יותר וחזק יותר של מפלגת העבודה, ויזרוק את המפד"ל לכלבים. כל עוד המפד"ל בפנים, היא גם מונעת את התארגנות "מורדי הליכוד" לפעולה – הרי המפד"ל נתנה "הכשר" לשרון, הכיצד אתם קמים עליו?

מה יקרה בליכוד כשתצא המפד"ל? חברי הליכוד ובמיוחד חברי מרכז הליכוד המתנגדים לתכנית ההתנתקות יפעילו לחץ על הח"כים ה"מורדים" של הליכוד לתמוך בהצעת אי-אמון בממשלה ובבחירות חדשות. מדוע? כי בתקופת טרום בחירות כל חברי מרכז הוא מלך וכל מתפקד נסיך. הח"כים מפנקים את חברי המרכז במתנות ובארוחות שחיתות עד לזרא, והמועמדים לראשות הממשלה מחזרים אחרי חברי הליכוד עד קצוות הארץ. כל ממזר מלך.

ובכנסת – אם המפד"ל תשאר, יוכל שרון לקדם את תכניתו, והביא את חוקי הפינוי לכנסת ולהעבירם בקולות השמאל, לאשר תקציבים לפינוי ולייבש את גוש קטיף. אם המפד"ל תצא, לא יוכל שרון להעביר תקציבים. ממשלתו "תיתקע" בהרבה מאד חוקים והחלטות שאינן קשורות ישירות לתכנית ההתנתקות, ושיתוקה יגרום בסופו של דבר לנפילתה.

האם השמאל לא יתן לשרון "רשת בטחון"? ביבי נתניהו חתם על "הסכם וואי" בהסתמך על הבטחתו של פרס ל"רשת בטחון". ואכן, למספר שבועות אנשי העבודה נמנעו בהצבעות אי-אמון בכנסת. ואולם, כאשר עמדה לפניהם הברירה לתת "רשת בטחון", או להביא לבחירות חדשות, הם העדיפו בחירות. זהו ייעודה של האופוזיציה. כך נפל ביבי. כך יפול שרון. אם המפד"ל לא תפרוס לו "רשת בטחון" שתקבור מתחתיה את ישובי גוש קטיף.

מצע המפד"ל כולל התחייבות מפורשת: "המפד"ל לא תיתן את ידה להקפאה של ההתיישבות בשל לחצים מדיניים, בשום שלב שהוא." המפד"ל לא תתן את ידה להקפאה של התיישבות? קל וחומר לא לפינוי ישובים. כל יום שהמפד"ל נשארת בקואליציה שחרתה על דיגלה פינוי עשרות ישובים, מהווה אות קלון על מיצחה של המפד"ל. תגידו – שוב תפסנו את הפוליטיקאים בקלקלתם ובשקריהם. לא הרי הרמאויות של אוכלי נבלות וטריפות כשקרים של אלה המחזיקים מעצמם תלמידי חכמים.

במשך שנים התגדרה המפד"ל ב"פוליטיקה נקייה". את ש"ס הם כינו "סחטנים" שניתן לקנות את תורתם בנזיד כסאות. את החרדים השמיצו כי הם רודפים אחרי תקציבים. כיום התהפכו היוצרות – ש"ס הוכיחה כי גם באופוזיציה ניתן לקיים את מערכת החינוך שלהם. החרדים הוכיחו כי גם גזרות נתניהו לא סגרו ישיבה אחת. רק כמה ח"כים במפד"ל מבקשים להדבק לכסאות בכל מחיר. ממש. אפילו במחיר ארץ ישראל, ההתיישבות, הערכים, היושר ונקיון הכפיים. הוולבו מעל הכל.

ח"כי המפד"ל הנדבקים לכסאותיהם ילמדו בדרך הקשה את מה שלמדו הרב בני אלון ואיבט ליברמן על הגינותו של שרון, את מה שחוו על בשרם אלי ישי ובניזרי על יושרו, את "הפרס" שקיבלו החרדים על שתמכו בשרון ואולמרט כל השנים. המפד"ל, אם תשאר הפודל של שרון, תאכל את הדגים הבאושים ממתישבי גוש קטיף הנבגדים, תוכה על ידי "הפריץ" שרון ותגורש מהעיר בבחירות הקרבות.