טרנספר נגד דמוקרטיה

האצת הדהירה לקראת ביצוע טרנספר ליהודים מצטרפת לשורה ארוכה של מהלכים בעייתיים ביותר אשר מתרחשים בזמן האחרון במדינתנו.

ד"ר רעיה אפשטיין , ב' בתמוז תשס"ד

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
האצת הדהירה לקראת ביצוע טרנספר ליהודים מצטרפת לשורה ארוכה של מהלכים בעייתיים ביותר אשר מתרחשים בזמן האחרון במדינתנו.

לא זה המקום לפרט את כל הפרות כללי הדמוקרטיה שקשורות עם העניין, רק אזכיר את התעלמות ראש הממשלה מתוצאות משאל מתפקדי הליכוד והוצאת השרים מהממשלה בכפייה.

עצם הכוונה לגרש אזרחים ממקום מגוריהם היא רמיסת זכויות האדם והאזרח שאין לה מקום וזכר במשטרים דמוקרטים-ליברליים. הטענה שמותר למדינה לעשות דבר כזה לאזרחיה היא טענה פשיסטית בעליל. שתיקת האינטלקטואלים ואנשי האקדמיה הישראליים בעניין זה היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שלא טהרת הדמוקרטיה היא מטרתם האמיתית אלא דברים אחרים לחלוטין. אין מנוס מלהגדיר את המצב שנוצר נוכח מהלכיה של מדינת ישראל לקראת טרנספר היהודים כפוטש אנטי-דמוקרטי.

חשוב להדגיש כי המהלכים הללו מתייחסים לרבים ממוסדות המדינה ולא רק לראש הממשלה גרידא. אמנם אריאל שרון הוא זה שיזם אותם, לפחות למראית עין, אך אין להתעלם מן העובדה שהם נתמכים, בדיבור ובמעשה, בידי אותם גורמים ואותם מוסדות המדינה, שתפקידיהם וחובותיהם הראשוניים הם להבטיח את יציבות הדמוקרטיה בישראל, לשמש כלב שמירה עליה ולדווח לציבור את האמת במקרים של הפרותיה, ועל אחת כמה וכמה על רמיסה גסה של יסודותיה וביטולה בפועל כפי שזה קורה כעת.

בתהליך רמיסת הדמוקרטיה משתתפים באופן פעיל סיעות האופוזיציה שתומכות בצעדיו של שרון וחברי סיעות הקואליציה: הם אלה שהולכים לפניו כחלוצים בדרך זאת ואף מדרבנים ומאיצים אותו לרוץ קדימה, והם אלה שזוחלים אחריו "כדי להקטין את הנזקים" ו"להציל את מה שניתן". שיתוף פעולה של 'שלושת המוסקיטרים' (כפי שהגדיר ח"כ דוד לוי את שחקני הצגת ה"פשרה") בקבלת התוכנית, הסותרת את מצע הליכוד והמתעלמת מתוצאות משאל מתפקדי 'מפלגת השלטון*, ואף ברמיית הציבור בדבר "9 חודשים לא יהיה עיסוק בפינוי ההתנחלויות" - הופך אותם לאחראים ישרים ומלאים לרמיסת הדמוקרטיה בישראל.

ביצוע המהלך הזה על-ידי ממשלת שרון, ותמיכת חברי הכנסת בו, בצורה פעילה ובצורה פסיבית, בשתיקה ובהשתקה, בדרבון ובהתעלמות, משמעו שבירת הכלים של המשחק הפוליטי-הדמוקרטי במדינת ישראל.

במצב זה, היחידים שמבחינה אובייקטיבית מצויים בעמדת ההגנה על כללי הדמוקרטיה הם דווקא המתיישבים היהודים, אותם אזרחים שמבקשת הממשלה האנטי-דמוקרטית לעקור מאדמת ארץ ישראל. כיוון שכך, כל נסיון מצד מבצעי הפוטש ותומכיהם להציג את התנגדות המתיישבים לטרנספר כמעשה אנטי-דמוקרטי, וכל דרישת הפוטש'יסטים "לקבל את ההחלטה הדמוקרטית של הממשלה", כלומר, להיכנע לגירוש – אינם אלא שקר ומניפולציה שיכולים להצליח רק בשל העדר תרבות דמוקרטית בחברה הישראלית.

נוסיף עוד: האשמות ה"הסתה" נגד כל מי שמשמיע וכותב דברים כגון אלה שנכתבים כאן אינן אלא ביטוי לסתימת הפיות ורדיפת החושבים אחרת המוכרות לכותבת שורות אלה מחייה הקודמים במדינה אחרת, מדינה שאינה קיימת עוד, דהיינו ברית המועצות.

לסיכום: במצב שנוצר כעת במדינת ישראל, ההתנגדות לביצוע תוכנית הטרנספר היא היא מעשה של הגנה על הדמוקרטיה, ואילו טרנספר כפייתי באמצעות האלימות נגד האזרחים הוא הוא מרד נגד הדמוקרטיה וניהול מלחמת אזרחים. כך מקבלים אנו לנוכח המתרחש, בדרך קשה וכואבת, את ההוכחה לכך שאין כל סתירה בין היהדות ונאמנות לארץ ישראל לבין הדמוקרטיה.