דברים שרואים מכאן לא רואים משם

ההגד המפורסם של רוה"מ "דברים שרואים מכאן- כס רוה"מ, לא רואים משם, ממקום מושבו של חבר כנסת, טעון עדיין הוכחה.

ד"ר אריה בכרך , ב' בתמוז תשס"ד

ד"ר אריה בכרך
ד"ר אריה בכרך
באדיבות המשפחה
ההגד המפורסם של רוה"מ "דברים שרואים מכאן- כס רוה"מ, לא רואים משם, ממקום מושבו של חבר כנסת, טעון עדיין הוכחה.

שרון עצמו הרי כבר היה שם והיה שותף לקבלת התוכנית הכניעה – "וואי פלנטיישן". שרון כבר ראה הכל ובכל זאת הצהיר "דין נצרים כדין תל אביב". נסיגה תחת אש זו כניעה לטרור, וכו, וכו'.

ההגד הנכון הוא כנראה "דברים שרואים מכאן – מכסא האזרח לא רוצים לראות משם – מכורסת השר".

כשחזר דב וייסגלס מארה"ב כשהוא נפוח מהבטחות תמיכה של הנשיא ובהצהרה שאפילו לאחר הבחירות בארה"ב אם יבחר נשיא אחר כל ההתחייבויות שנטלה על עצמה ארה"ב היום ימולאו.

אם היו האדון וייסגלס ושרון מתבוננים כיצד ארה"ב עמדה בהתחייבותיה המדיניות בעבר הם היו נדהמים מתמימותם או אולי מטפשותם המדינית.

חלק מההתחייבויות שקיבלו על עצמם האמריקאים בעניין הנסיגה הם פרי רוחו ודימיונו של וייסגלס בלבד.

הנשיא מיהר להצהיר שבעיית הפליטים תפטר בעתיד בין הצדדים ולא כפי שוייסגלס "הבין". למעשה לא נטלה ארה"ב על עצמה שום התחייבות. הדבר די מובן – אין זו תוכניתו של בוש ולכן אין לו עניין אמיתי לקדמה.

גם התחייבויות אמיתיות לא מולאו ע"י האמריקאים אלא וק אם הם תאמו את האינטרס האמריקאי הצר. למשל, מה עלה בגורלה של ההחלטה להעביר את השגרירות לירושלים. בזמנו היה אינטרס אמריקאי להפיח הצהרה זו לחלל העולם,אולם הביצוע – מה פתאום ?!

בהסכם חברון שנחתם ע"י ביבי חתמו גם האמריקאים כצד בהסכם, לא רק כערבים.

בפגישה שהייתה לי עם מרק אינדיק, בזמנו, דרשתי ממנו כצד החתום על ההסכם, להביא להסגרת רוצחים ולהוצאתם מערי המקלט יריחו, רמאללה, וכו'. השגריר האמריקאי סירב לעמוד בהתחייבות ואפילו סירב להעלות סוגיה זו באיזה שהוא פורום.

כידוע ארה"ב טרם עמדה בכל ההתחייבויות הכספיות שלקחה על עצמה בגין הנסיגות הקודמות.

בקיצור, התברר, כנראה להפתעתנו, שהארה"ב מנהלת מדיניות עצמאית ממש כאילו היא הייתה מדינה עצמאית ובלתי תלויה בישראל. כדאי שצמרת השלטון שלנו תפנים עובדה זו, אלא "דברים שרואים מכאן לא רוצים לראות משם".

אותו הכלל אמור גם לגבי התנהלותם של זבולון אורלב וחבריו המתעקשים להישאר בממשלה. עד היום תלו חברי המפד"ל את חברותם בממשלות השונות בטענה שעליהם לשמור על שירותי הדת והחינוך, לצערינו, מונה הרב לוי לפרק את משרד הדתות.

שירותי הדת הופקעו מידינו והסמכויות ניתנו לשר דתות חדש עמרי שרון. עמרי הוא הממליך חברי מועצות דתיות ומדיחם כרצונו. דברים דומים אפשר לראות גם בסמיכה בחינוך הדתי זה הרי קוצץ כמעט לחלוטין עם קריסת משרד הדתות. הכניעה המוחלטת של שרון לטומי לפיד ולפורז הפכו את חבירינו לבילתי רלוונטים.

אל נא נשכח כיצד בהרכבת הממשלה הקודמת בראשות שרון, בגד בנו שרון למרות הנאמנות הבילתי מסוייגת שקיבל מאיתנו.

מעל לכל הייתי מצפה מזבולון אורלב ללמד מלקחי העבר. בזמנו כששולמית אלוני התמנתה לשרת החינוך היא פיטרה את כל חובשי הכיפה בצמרת משרדה למעט, זבולון אורלב.

להזכירכם היה זה בסוף הקיץ ערב פתיחת הלימודים. פגשתי אז בזבולון ואמרתי לו:" כדאי, בעבור כבוד המפלגה והציבור הדתי שתפרוש מיוזמתך, ממילא מיד שתפתח את שנת הלימודים תעוף גם אתה. העובדה שלא פוטרת אינה אהבת מרדכי אלא צורך פשוט". לשרה החדשה ולצוות שהביאה אין הניסיון והידע. אותם ההסברים המושמעים עתה בזכות ההשארות בממשלה נאמרו גם אז בזכות ההשארות במשרד החינוך והסוף ידוע.

היום עבור כבודה ושלמותה של המפד"ל מן הראוי שיפרשו כל חבריה לאלתר. אלא כנראה, דברים שרואים מכאן לא רוצים לראות משם.