המלחמה בדרכים

המלחמה בתאונות הדרכים ושאלת הדו- קיום. אומרים שבמדינת ישראל הקטל בדרכים גרוע יותר מהטרור עצמו, שהוא גובה יותר "קורבנות" מארגוני החבלה.

דוד העברי , ט"ז בתמוז תשס"ד

דוד העברי
דוד העברי
ערוץ 7
המלחמה בתאונות הדרכים ושאלת הדו- קיום. אומרים שבמדינת ישראל הקטל בדרכים גרוע יותר מהטרור עצמו, שהוא גובה יותר "קרבנות" מארגוני החבלה. אמנם לכאורה נראה הדבר נכון, אך אם נבחן את העובדות כמו שהם, נמצא קשר גדול בין תאונות דרכים לבין "תאונות דרכים".

אין כיום נתונים ברורים לגבי מספר המקרים בהם מעורבים ערבים בתאונות קטלניות שהקרבן בהן הוא יהודי. וכנראה שעורכי הסטטיסטיקה היו מעדיפים גם שלא נשאל.

ידוע לנו על מקרים רבים שבהם ערבים השתמשו בכלי רכב ככלי לביצוע טרור, ורצחו בהם יהודים, כדוגמת דריסת שבעה חיילים בצומת אזור ע"י נהג אוטובוס ערבי, דריסת יהודים בצומת עלי, הריגת שתי נשים ליד בית אל ע"י נהג משאית בדואי, רמיסת הרב שמעון פורטל ובתו בצומת פסגות בסוכות תשנ"ו ע"י נהג דחפור ערבי שנמלט לשטחי יריחו.

אלו הן רק חלק מהדוגמאות הידועות בברור שהיו על רקע חבלה מכוונת. כמה יהודים נפגעו על ידי נהגים ערבים סתם מתוך זלזול?

במאמר במוסף מיוחד בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "הילדים נדרסים בזה אחר זה", עולה כי 54% מהילדים שנהרגו בתאונות דרכים בישראל בשנה שעברה נפגעו על ידי נהגים ערבים.

אם נצרף את הנתון שהערבים היום מהווים כ- 19% מהאוכלוסיה במדינה, ועוד שהנתונים מתייחסים לערבים שהם אזרחי המדינה ולא לערביי יש"ע, יוצא איפה שמעורבותם של הערבים בקטל בדרכים הוא גורם משמעותי ביותר.

הגופים המטפלים במלחמה בתאונות הדרכים לא יציגו נתונים אלה כמו שהם מחשש שיואשמו בגזענות, ולכן הדבר כמעט ונשמר בסוד, והטיפול במקרה הטוב הוא חלקי ולא ממוקד.

ישנן ככל הנראה מספר סיבות לכך שהערבים מעורבים ביותר תאונות קטלניות. מספרם הרב של ילדים ערבים הנדרסים על ידי בני משפחתם מראה את היחס המזלזל שלהם לחיי אדם בכלל. מובן שמי שלא חס על חיי בנו לא יחוס על חיי שונאו.

תופעה נוספת ב"תאונות הדרכים" גם מעיתון "הארץ", 23/05/04: -"האינתיפאדה הבדווית בדרך: הוסרו עשרות שלטים של מע"צ בכבישי הנגב. העבריינים לא נתפסו. החוקרים מייחסים את העבירה הייחודית לגורמים בדואיים אך מתלבטים בין שתי הערכות.

הראשונה היא כי הסרת השלטים, חלקם תמרורי אזהרה, נועדה לגרום לתאונות דרכים.

השנייה, החמורה פי כמה: השלטים הוברחו לארגוני הטרור ברשות הפלשתינית כדי לייצר מהפח רקטות אל-קסאם. וכך, הקו העובר בין עבירות פליליות לעבירות חבלניות שמבצעים גורמים בדוויים הולך ומיטשטש."

ועוד באותה כתבה: "לפני כעשרה חודשים הורה המפכ"ל על הקמת יחידה מיוחדת - "בלימת חירום", המונה 120 שוטרים - שתפעל במגזר הבדואי. היחידה פועלת בשיתוף גורמים ... למניעת יידוי אבנים על כלי רכב הנוסעים בכבישי הדרום (תופעה המוגדרת "נפוצה" במחוז הדרום).

האם גם תאונות דרכים הנגרמות מיידוי אבנים על ידי ערבים-ישראלים נכנסת לסטטיסטיקת כלל התאונות בישראל?

לסיכום: האם ייתכן ונכון לומר "אין ערבים – אין תאונות דרכים"?

אין ספק שגם יהודים מעורבים בתאונות, אבל מתברר מתוך נתונים סטטיסטים שמעורבותם של הערבים בישראל בתאונות קטלניות היא פי כמה מיחסם באוכלוסיה. האם הדו-קיום שווה את המחיר שאנו משלמים?