מתנחלים עלייך, תל-אביב

אילו נעקרו חס וחלילה 7,500 מתנחלים מגוש-קטיף, ובעקבותיהם עוד כ-150 אלף מתנחלים מיהודה ושומרון, היו רוב העקורים הללו צריכים להתיישב מחדש באותו חלק מארץ ישראל הזקוק להם היום ביותר: גוש דן.

אמונה אלון , כ"ז בתמוז תשס"ד

אמונה אלון
אמונה אלון
צילום: Hadas Parush/Flash90
אילו נעקרו חס וחלילה 7,500 מתנחלים מגוש-קטיף, ובעקבותיהם עוד כ-150 אלף מתנחלים מיהודה ושומרון, היו רוב העקורים הללו צריכים להתיישב מחדש באותו חלק מארץ ישראל הזקוק להם היום ביותר: גוש דן.

הרושם הוא שתוכנית שרון לטיהור חוף עזה מיהודים לא תתבצע בסופו של דבר. לא משטרת ישראל, לא צבא ההגנה לישראל ולא מערכת המשפט מסוגלים להוציא אותה אל הפועל, והעם אינו מסוגל לעמוד בקרע ובזעזוע. די בחוסר ההצלחה לפנות עד היום ולו מאחז מאוכלס אחד, ליצור את הרושם הזה. די בהיכרות שטחית עם הנפשות הפועלות באזורנו, להבין כי אחרי טראומה כזאת היתה מדינת ישראל מתקשה מאוד לעמוד על נפשה מול עולם ערבי שניצחונו היה ממלא אותו מוטיבציה.

אבל אילו נאלצו רבבות מתנחלים לעזוב את בתיהם ואת אדמתם, היה עליהם לעבור בהמוניהם לתל-אביב וסביבתה. הנגב והגליל אמנם משוועים להתיישבות יהודית, אבל רק מיעוטם של המתנחלים העקורים היה יכול להרשות לעצמו להתיישב בנגב או בגליל. הרוב היו נחלצים להגן על פיסת ארץ-ישראל, שנותרה בידינו אחרי הנסיגה הגדולה, ע"י התיישבות על גדות נתיבי איילון כדי לקומם את הריסות האומה מבפנים.

עכשיו קוראת הממשלה למתנחלים להתיישב בנגב ובגליל, אבל בעבר קראה להם ממשלה אחרת להתיישב בגוש קטיף ובהרי השומרון, ותראו מה קרה. גם את הנגב ואת הגליל עלולה ממשלה ישראלית לנטוש באחד הימים, כאשר יגבר גם בהם לחצה של האוכלוסייה הערבית המתרבה ומרימה ראש. מתנחלים שנעקרו מיש"ע, ובהם כאלה שכבר נעקרו בעבר מיישובי חבל ימית, עלולים למצוא את עצמם נעקרים בשנית או בשלישית. לא יהיה אפשר יהיה לשנות את תפיסת העולם הנסיגתית של ממשלות ישראל, ולהבטיח בכך את עתיד המדינה, אלא ע"י חיזוק יסודותיה הציוניים של החברה הישראלית. ואי-אפשר לחזק את היסודות הציוניים מבחוץ, נחוצה לשם כך מסה של מתנחלים חדורי ערכים ציוניים שיבואו ויתמקמו בתוך מרכז התרבות העכשווית, בתוך מרכז הישראליות האולטימטיבית, בתוך תל-אביב.

אם קיים שמץ סכנה שתוכנית ההתנתקות בכל זאת תתבצע, אולי האיום הזה יעזור למנוע אותה. אולי יחדלו תושבי-שפלה רבים להתלהב מפינוי התנחלויות, אם יידעו שפינוי התנחלויות פירושו הצפת שכונות מגוריהם במתנחלים "יוקדי עיניים" שיבואו לגור ביניהם עם מתנחלות ב"שביסים מכוערים" וכמובן עם המון "נוער-גבעות" שיפצח תכף ומייד בריקודי "עוצו עצה" על מדשאות הקאנטרי-קלאב היוקרתי. רק השבוע הודיעו אנשי-שמאל אנינים שלא תהיה מלחמת אחים מפני שהם אינם רואים במתנחלים "אחים" שלהם, ופתאום יאפשרו כספי הפיצויים לכל מיני זמבישים מזוקנים להתנחל להם בלבבות בלי הגבלה. בררררר.

גם למתנחלים זה לא יהיה כל-כך נוח. קשה יהיה להם למצוא בעיר העמוסה מקומות-חניה לכל המיניבוסים המשפחתיים שלהם, ואולי הם אף ייאלצו לערוך רפורמה דתית במערכת החינוך המקומית. אין ספק שהם יתגעגעו מאוד לחוף הים היפה והנקי של גוש קטיף ולאוויר הצלול של גבעות בנימין, אבל העקירה האסונית – אם תתרחש חלילה – תבהיר להם שהתבדלותם מכלל החברה הישראלית היתה טעות שאסור לחזור עליה. במקרה של אזעקת אמת הם יתנחלו בתל-אביב, ראו הוזהרתם. (סוף)

הטור של אמונה אלון מתפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות"