בשנים האחרונות כולנו עדים למגמה ברורה של עוות יחסי הכוחות בין שלושת הרשויות של הממשלה, כאשר הרשות השופטת הינה הדומיננטית, וממנה יוצאת המילה האחרונה בכל נושא עקרוני. הכל שפיט ואין תחום שהרשות השופטת קבעה לעצמה שהוא מחוץ לעניינה.

המצב העגום הזה של אובדן האיזון העדין בין הרשויות -- של אובדן הבלימה ההדדית ואיזון הכוחות והסמכויות ביניהם -- נוצר בעקבות חקיקת חוקי היסוד לפני כעשור. השופט ברק הבחין בכח הנוסף שהחוקים הללו נתנו לו, ובנוסף הבחין ברפיונה של הכנסת להגדיר ולהגביל את סמכויותיה של הרשות השופטת. נוצר וואקום שלטוני והוא בתאווה גדולה מילא אותו.

המקרה האחרון של התערבות שיפוטית שגויה ומיותרת, ואפילו שערורייתית, היתה לפני כשבועיים כאשר בג"צ ביטל את תוואי גדר ההפרדה במקומו הנוכחי וקבע ששיקוליו המקצועיים של צה"ל אינם ראויים, והורה לו לשנות את תוואי הגדר, כך שגישתם של הערבים לאדמותיהם לא תיפגע. להוציא פסיקה מסוג זה באמצע מלחמה אכזרית דרוש בית משפט המורכב משופטים שחיים, לא במגדל שן, אלא בפלנטה אחרת. במילים אחרות, בית המשפט קבע ששיקוליו המקצועיים של צה"ל, שתפקידו הראשי הוא להגן על אזרחי המדינה, היו שגויים, וכי צה"ל היה אמור להעדיף את צרכיהם הכלכליים של הערבים מעל ביטחונם של היהודים! אין אח ורע בשום מדינה דמוקרטית להתערבות כה גסה בנושאים שאין לבית המשפט שום מומחיות בהם.

לדעתי, זה הקש ששבר את גב הגמל. בית המשפט העליון עבר את הקו האדום! שנים רבות אזרחי המדינה עדים לכך שהשמאל והעיתונות ניסו לכפות, על הימין ספציפית ועל כלל אזרחי ישראל, את הנורמה שיש לקבל את פסקי בג"צ ללא עוררין. הסיבה ידועה, שניהם נמצאים באותו תדר פוליטי, שמאלנים, אנטי-ציונים, ואנטי-דתיים. אבל הפסיקה האחרונה של כסילות, ועוות ערכים טוטאלית הובילו אותנו למצב שהגיעו מים עד נפש. ישראל הפכה להיות מדינת רודנית שיפוטית, מדינה שבה שופט בית המשפט העליון מכהן גם ככהן גדול, מלך ושופט עליון. הגיע הזמן לצעוק בריש גלי "השופט ערום, השופט ערום"!

אמר פעם וינסטון צ'רצ'יל שכל כח משחית, ושכח אבסולוטי משחית אבסולוטית. דומני, שישראל הגיעה לנקודה הזאת. כח בג"צ הוא אבסולוטי, הוא השחית, והוא עולה לנו בקורבנות רבים. הדוגמא הטריה האחרונה הינה הטבח של משפחת חטואל, שבו נרצחו אם בהריון וארבע בנותיה הי"ד בגלל סירוב של בית המשפט העליון לאפשר לצה"ל להרוס בתים בציר כיסופים. מדוע סירבו השופטים המלומדים לבקשה זו? כי צה"ל לא יכל לזהות ספציפית מאיזה בתים ירו המחבלים. האם יש אח ורע לרשעות ולחלמיות כזו בין כותלי בית המשפט העליון של דמוקרטיה נוספת אחת?

לכן, מכיוון שבית המשפט בארץ הגיע לשפל המדרגה המוסרית, שבו הוא רואה חלק מתפקידו לשלוח מסרים מדיניים לבית המשפט הבינלאומי בהאג בקשר לגדר ההפרדה, שבו סדר העדיפויות שלו כה לקוי, שאפשר בקלות להסכים עם צ'רלס דיקנס שקבע באחד מספריו, “the law is an ass”, הגיע הזמן שהכנסת תחזיר את האיזון והבלימה כלפי הרשות המשתוללת ותעביר "חוק יסוד בטחון ודת". רוחו של אותו חוק יהיה שבית המשפט העליון לא יתערב בשום סוגיה שאחד הערכים בה הינו ביטחון המדינה או אזרחיה, או סוגיה שבה אחד מן הערכים היא אופייה הדתי של מדינת ישראל. כל סוגיה שבהם מעורבים בטחון המדינה או דת אזרחיה תוכרע ע"י הרשויות המחוקקת והמבצעת. רק כך נוכל להחזיר שפיות, שכל ישר, וכח שרידה לחברה היהודית-ישראלית בארצנו. ורק כך נקדם את חזונינו: "השיבה שופטינו כבראשונה…והסר ממנו יגון ואנחה". ואז נזכה להיווכח "כי עד צדק ישוב משפט, ואחריו כל ישרי לב".