ישראלים או "פלסטינים"

על הערבים בארץ להחליט מה הם: אזרחי ישראל ממוצא ערבי – או "פלסטינים". "פלסטיני" אינו יכול, ולעולם לא יוכל להיות, ישראלי.

נועם ארנון , ט"ו באב תשס"ד

נעם ארנון ליד מערת המכפלה
נעם ארנון ליד מערת המכפלה
חזקי עזרא
על הערבים בארץ להחליט מה הם: אזרחי ישראל ממוצא ערבי – או "פלסטינים". "פלסטיני" אינו יכול, ולעולם לא יוכל להיות, ישראלי.

אחת מנקודות המבוכה והמחלוקת הפוליטית הקשות בארץ היא בקשר לזהותה, נאמנותה, ועתידה של האוכלוסיה הערבית. בנושא זה נשמעים קולות מנוגדים מכוונים שונים: בעוד אלו קוראים לטרנספר ולהעברת ערבים – אוכלוסייתם או ישוביהם - אל מחוץ לגבולות המדינה, אחרים קוראים להענקת שוויון זכויות מלא לערבים עד לביטול זהותה היהודית של מדינת ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה.

אך, שני הצדדים מתעלמים מנקודה עקרונית אחת, והיא – הזדהותם והגדרתם העצמית של הערבים. בנושא זה חל תהליך רב משמעות בעשור האחרון: בעוד בעבר רוב הערבים הגדירו את עצמם כ"ערבים ישראלים", הדור הנוכחי ברובו מגדיר את עצמו כ"פלסטיני". הגדרה זו היא המפתח להסדרת מקומם של הערבים בישראל.

הגדרת אדם כ"ערבי" היא הגדרה אתנית, המציינת השתייכות לאומה הערבית, המונה מאות מיליונים. זו אינה הגדרה דתית, שכן אדם יכול להיות ערבי מוסלמי או נוצרי. במקביל, הגדרת אדם כ"מוסלמי" היא הגדרה דתית. אדם יכול להיות מוסלמי שאינו ערבי.

מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, החליטה להעניק שוויון זכויות לאזרחיה, ללא אפליה על רקע אתני או דתי. ולכן, אדם יכול להיות ערבי או מוסלמי, ולהיקרא אזרח ישראל, להידרש לנאמנות מלאה למדינת ישראל ולחוקיה, ולזכות בזכויות ובחובות שבאזרחות זו.

אבל, הדבר שונה בתכלית לגבי הגדרה עצמית של אדם כ"פלסטיני". הגדרה זו היא הגדרה לאומית, לא אתנית או דתית. הגדרה זו מקבילה וסותרת את ההגדרה הלאומית הישראלית. ולכן, על בסיס החוק הקיים – המציאות היא ברורה: מוסלמי (כמו נוצרי או בודהיסטי) יכול להיות אזרח ישראל. ערבי (כמו אינדיאני או אפריקאי) יכול להיות ישראלי; אך פלסטיני (כמו נורבגי, הולנדי או סעודי) איננו יכול להיות ישראלי.

מה גם, שהפלסטינים, המגדירים את עצמם כעם, הנמצא במצב מלחמה עם ישראל. ההגדרה הלאומנית הפלסטינית סותרת באופן מהותי את ההגדרה העצמית הישראלית. שתיהן הגדרות לאומיות, של עמים הנמצאים במצב מלחמה זה עם זה עשרות שנים. אין כל יכולת לאדם להגדיר את עצמו כפלסטיני וישראלי בו זמנית.

ומכאן, שכבסיס להתיחסות לנושא האוכלוסיה הערבית, על מדינת ישראל להודיע כי מי שמגדיר את עצמו כפלסטיני (וכאלה כנראה כיום הם הרוב בין האזרחים הערבים כיום) – לא יוכל להיות אזרח ישראלי. זהו שלב ראשון שאותו ניתן ובעצם, חובה - לבצע כבר היום, וככל המוקדם כן ייטב.

ולכן, כל אחד מאזרחי ישראל הערבים יצטרך לענות על שאלה פשוטה: איך אתה מגדיר את עצמך? על פי חוקי מדינת ישראל, מי שיגדיר את עצמו כערבי או כמוסלמי – יוכל להיות אזרח ישראלי, וידרש לנאמנות מלאה למדינת ישראל, זהותה וחוקיה. אך, מי שמגדיר את עצמו כ"פלסטיני" – אינו, ולא יכול להיות, אזרח ישראלי; הוא יהנה מזכויות אדם ברמה גבוהה, כזו המקובלת בעולם המערבי – ולא כבמדינות ערב, אך אזרח הוא לא יהיה, על כל המשתמע.

עם זאת, כמובן, שכל אדם, ללא קשר לאזרחותו או הגדרתו, חייב להיות נאמן לחוקי המדינה בה הוא נמצא ולזהותה, כתנאי לעצם השארותו בתחומיה. דרישה זו ניתן להפנות לכל השוהים במדינה – ללא קשר לזהותם או לאזרחותם.