בשבת האחרונה שהיתי במחיצת אחד מהאחיינים שלי, ילד בן 8 אשר הפתיע אותי בשאלה:"מה היית עושה במקומו של שרון, איזו תוכנית חלופית היית מציע"? אודה שלא הייתי מוכן לשאלה זו והשתהתי קמעה ואז קפץ אחייני ואמר: "היית מציע את 'תוכנית ההתחברות'".

אם רציתי להמעיט מהצעה זו שלו, יכולתי לומר שכל שעשה אחייני, היה לחפש את ההגדרה ההפוכה ל"תוכנית ההינתקות" אולם, כדי ליישם את דברי המשנה על "החכם הלומד מכל אדם", גם אם הוא רך בשנים, נראה לי כי במילה אחת סיכם הילד את מה שמתרחש לנגד עינינו.

המצב הוא אכן שחור או לבן. יש בתוכינו המבינים כי עם ישראל חזר לארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות כדי להתחבר לארץ, להיות מוכנים להיאבק עבורה, גם במחיר יקר, כי אין לנו ארץ אחרת.

לעומת זאת, יש אחרים בתוכנו, הסבורים כי העם היהודי, ככל עם אחר, זקוק למקום תחת השמש. היום בין הירדן לבין הים, מחר נתנתק אל עבר גבולות 67, מחרתיים אל עבר גבולות 48, ולבסוף נחפש מקום באוגנדה, אם ההצעה עדיין פתוחה...

ניתן להתחבר לארץ, ובאמונה, עם עוד קצת "פוש" בעליות, נבסס את ישיבתנו בכל חלקי ארץ ישראל המערבית, נעביר מסר לפלשתינים (ולעולם!) כי ישיבתנו בארץ היא ישיבת קבע ולא ארעי ורק על ידי כך נוציא את האוויר מבלון המוטיבציה של הפלשתינים לנשלנו מארצנו מולדתנו.

או חלילה, ניתן להתנתק מהארץ ולהתכנס ב"גבולות אשוויץ" באשליה שכך נוכל להגן על עצמנו טוב יותר, או באשליה כי כך נפתור את הבעיה הדמוגרפית שלנו, אולם, בכך נסלול דה-פקטו לפלשתינים את הדרך להשיב אותנו לאוגנדה... ואת הפלשתינים ליפו, חיפה רמלה או לוד...

יש הטוענים כי יחידים צריכים לעיתים לשלם מחיר יקר למען הכלל, ועל כך אגב אין חולק, אולם הם אומרים זאת כדי להצדיק גירוש של אלפי ישראלים מבתיהם בדומה, לטענתם, לשטחים שמופקעים מידי יחידים כדי להקים שטחי ציבור, כבישים ראשיים וכדומה.

ובכן, זאת טענה מגוחכת. כאשר הפקיעו אדמות פרטיות של אזרחים ישראלים כדי לסלול למשל את כביש 6 , זה נעשה כדי לסלול כביש שיחצה את מדינת ישראל ושנועד לשימושם ולתועלתם של כל אזרחי ישראל.

בתוכנית "ההינתקות" לעומת זאת, מבקשת המדינה מאזרחיה למסור את אדמתם לאויב?! על איזה טובת המדינה או אזרחיה מדובר? אני רוצה לראות את ממשלת ארה"ב מאמצת תוכנית לגירוש כל תושבי טקסס מבתיהם ומסירת שטחה לאוסמה בן-לאדן? היכן נשמע כדבר הזה?

אל תנסו למצוא תשובה לשאלה זו בהיסטוריה העולמית כי אין לכך תקדים שמדינה גירשה את אזרחיה שלה מבתיהם כדי למסור שטח לאויב, ולצערנו, תקדים אומלל זה נקבע דווקא על ידי מדינת ישראל, בסיני.

דא עקא, ניתן להסכים כי לא דומה מסירת שטח שאינו חלק מארץ ישראל ההיסטורית, ובמסגרת הסכם שלום עם מעצמה ערבית למסירת שטח משטחה ההיסטורי של ארץ ישראל, תחת אש, לארגון הטרור הגדול בעולם. אולם, תקדים הוא תקדים, ואת המחיר על כך אנו משלמים היום.

המאבק עוד רחוק מסיום, ולכן חובה על כולנו, לשנס מותניים ולתרום את חלקנו במאבק נגד התוכנית, כאשר הצעד הבא והמידי שיש לעשות, הוא לסכל באמצעים חוקיים את הכוונה של שרון ושותפו החדש, העומד בראש מנהלת ההינתקות, לתן מקדמות של פיצויים לתושבים המבקשים להתפנות מרצון. כוונה זדונית זו נועדה לטעת די-מוטיבציה של ממש בקרב התושבים, שחלקם מצוי בקשיים כלכליים, להיאבק בתוכנית של שרון.

ונסיים במסר, שהוא הרבה יותר מסתם סיסמה, יש לנו אהבה והיא תנצח!