הדורס מחוות השקמים

ועידת הליכוד הצביעה ברוב סוחף נגד רעיון המדינה הפלסטינית, אבל לאריאל שרון הרודן זה לא הזיז. הוא הביט בביטול בנציגי הוועידה והמשיך בתכניתו, כאילו היו אויר חם.

אל"מ (מיל.) משה לשם , י"ז באלול תשס"ד

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
ועידת הליכוד הצביעה ברוב סוחף נגד רעיון המדינה הפלסטינית, אבל לאריאל שרון הרודן זה לא הזיז. הוא הביט בביטול בנציגי הוועידה והמשיך בתכניתו, כאילו היו אויר חם.

אחר כך הוא הגה את תוכניתו לעקור אלפי יהודים מאדמתם, הוא "כיבס" את שם התכנית וכינה אותה "התנתקות". הוא נסע לארה"ב בגיבוי תקשורת אוהדת להציג את תוכניתו בפני נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, שנמצא בשנת הבחירות.

נשיא ארה"ב, להערכתי, לא העלה על דעתו שהתכנית לא אושרה במדינת ישראל.
הוא, נשיא הדמוקרטיה הגדולה בעולם, היה משוכנע שתכנית כזו בוודאי זוכה למלוא התמיכה של הכנסת והעם בישראל או לפחות רוב במפלגת השלטון. הוא כנראה לא לקח בחשבון את שיטת הקומבינות הישראלית, קודם רוקחים את המרקחת ואחר כך מאכילים בה את הציבור.

בביטחון מופרז חזר אריאל שרון לארץ והחליט על משאל בקרב מתפקדי הליכוד, אבל בבואו אל חברי מפלגתו, לבקש את הסכמתם לתוכניתו ההזויה נחל שוב תבוסה מבישה.

נאמני ארץ ישראל דחו את תוכניתו ההרסנית.

גם אותם הוא עקף, כאילו אמר: "אתם הייתם חייבים להצביע כן, אלו הייתם עושים כך הייתי מקבל את הצבעתכם, אבל מאחר ודחיתם אותה אני לא מחויב לכם...".

"דמוקרטיה במיטבה", נוסח הדורס מחוות השקמים.

כמו דורס גדול המטיל אימתו על חיות קטנות, כך הבהיל את שרי ממשלתו חסרי עמוד השדרה. אלה שיצאו למשאל הליכוד מתוך אמירה "שהליכוד יקבע.." אבל מרגע שאריאל שרון הפחידם בפיטורים והדגים יכולתו על שרי האיחוד הלאומי, הצטנפו בפינותיהם, שומרים על כיסאותיהם בחירוף נפש, ונלחמים על משרות יותר מאשר על עקרונות.

שרון ויועציו לא בחלו בשום תכסיס וכדי לטשטש את ההתנגדות הגוברת לתוכנית ההרס והעקירה, הפנו את תשומת הלב אל מהלך הגדלת הקואליציה. פתאום השעה מחייבת ממשלת אחדות לאומית. ממשלה רחבה שתוכל להתמודד עם "בעיות הקשורות לקיומה של המדינה" – איך לעקור יהודים מביתם ולהעביר לאויב חבלי מולדת.

בספין תקשורתי מחוכם נעלמה "ההתנתקות" מסדר היום, ועכשיו כולם מתעסקים בהרחבת קואליציה. סקרים / שקרים מופצים בציבור כי העם רוצה ממשלת אחדות. וכי פרס הוא המתאים לשר החוץ, גם בעיני מצביעי הליכוד!

הדיונים נסבו סביב חלוקת תיקים, ואופי הקואליציה. "קואליציה חילונית" או קואליציה עם החרדים. מתנגדי החרדים הדליפו את סכומי השלמונים, מסתייגי השמאל הפיצו את התיקים שיאבדו שרים מכהנים. ה"התנתקות" נדחקה לקרן זווית, עליה כאילו כבר הסכימו. עכשיו עוסקים בחלוקת שלל המשרות והכיבודים.

בחסות מסך העשן של דיוני הקואליציה, הוקמה מנהלת הטרנספר, או בשפת לשכת ראש הממשלה "מנהלת ההתנתקות". ללא חקיקה ללא הצבעה בכנסת יש כבר גוף שעיסוקו הרס ועקירה.

אריאל שרון לוקח את תוכניתו להקמת ממשלת אחדות עם מפלגת העבודה אל ועידת הליכוד. ושוב נוחל מפלה מבישה, חברי הליכוד מכירים את נבחרת מפלגת העבודה. בליכוד זוכרים שמפלגת העבודה מעולם לא הלכה לממשלת אחדות, גם כשלא היה להם רוב בכנסת המשיכו ללא שותפים. רק ראש ממשלה כאריאל שרון שיש לו 40 חברי ליכוד בכנסת ויכול לזכות ברוב קואליציוני, אבל סטה מדרך מפלגתו ובעט במצעה ברגל גסה, רק ראש ממשלה כזה זקוק לחיזוק משנוא נפשם של חברי הליכוד.

אבל שום תבוסה לא עוצרת את הרודן. הוא רואה את התוצאות, הוא שומע את הקולות ומחליט להמשיך ולנוע הלאה במסלול שקבע לעצמו ועל דעת עצמו. כמו דחפור כבד שאיבד את ההיגוי ונע לפנים ללא יכולת לשנות כיוון.

השבוע הוא הציג לוח זמנים לתוכניתו, שוב לפני אישור בכנסת, לפני חקיקה, אצה לו הדרך לדורס מחוות השקמים. הוא מתכוון לפרט רק לוח זמנים, הוא לא מתכוון לומר לציבור כמה תעלה לעם ישראל התכנית המטורפת שלו. איש לא שואל אותו מאין יבוא הכסף? ואני לא מדבר רק על כספי פיצויים, אלא על מיליארדי שקלים שתעלה היערכות חדשה של צה"ל, על פינוי מתקנים בעלי חשיבות אסטרטגית. על הקמת קו הגנה על מערב הנגב. מאין יבוא הכסף? הוא יבוא מהכיס של כל אחד מאיתנו קוראים יקרים.

הוא מאיים על שריו וחברי סיעתו בכנסת שאם לא יצטרפו אליו יקדים את הבחירות. נשק בדוק נגד עסקנים פוליטיים.

יועציו ותומכיו לא בוחלים בשום תכסיס, שוב מפיצים שמועות מפי "גורמי ביטחון" שגוברת הסכנה לחייו של ראש הממשלה. מתפרסמים סקרים / שקרים על כי רבע מהמתנחלים רוצים את הפיצויים עכשיו, וכשמדובר בכסף, אה, כאן העיתונאים מחברים מטעמים מפרי מוחם הקודח. יודעים הם את התכונה הרווחת בארץ שכל אחד אוהב להסתכל לכיס חברו.

ההסתה גוברת, ח"כ וילן ממליץ לפגוע בנשק חם במתנחלים. ( בראיון שנתן לארי שביט ב"הארץ").

אני מתריע מכאן על אפשרות של שתילת פרובוקאטורים, לא שכחנו את "שמפניה" -אבישי רביב - ואת פעילות ההסתה שלו נגד המחנה הלאומי, כל זאת בהוראת השירות השב"כ של מדינת ישראל.

אני מזהיר מאפשרות שפרובוקאטור כזה יפתח באש על חיילי צה"ל או המשטרה, כדי לתת עילה לפגוע בנשק חם במתנחלים ובכך לפתוח במלחמת אחים. בעיני ח"כ וילן וחבריו אנחנו לא אחים, הוא וקומץ חבריו מהשמאל הקיצוני לא יהססו להפעיל נגדנו נשק. כמו שבתקופות אפילות של ההיסטוריה הישראלית לא היססו להרוג יהודים על "אלטלנה" ועוד קידשו את התותח. או בתקופת "הסזון", "צדו" והסגירו לאויב הבריטי יהודים או שפגעו בהם.

אנחנו לא ניתן לעקור יהודים. אנחנו נעשה זאת בכל דרך חוקית ולא אלימה. כמו ארגונים במדינות דמוקרטיות שנקטו במרי אזרחי לא אלים.

אנחנו נקרא לפקידים ולאנשי כוחות הביטחון להאזין לקול מצפונם הלאומי והאנושי ושלא להשתתף במעשים שעליהם יצטערו כל ימי חייהם ויכתימו שמם גם לדורות הבאים.

נקרא לקורבנות המיועדים לעקירה לא לשתף פעולה עם המערכת שמתכוונת לגרשם מבתיהם ואדמתם. נקרא להם ולמאות אלפי אוהבי ארץ ישראל להתנגד בפועל לעקירה וגירוש, אך מבלי לפגוע בבני עמם, אף שבאו להחריב מפעל חייהם.

אנחנו נעשה כל שביכולתנו בדרך לא אלימה וחוקית כדי שגזירות הרודן לא יצליחו.