במערב הפרוע שלטה שפת הכוח. בני אדם היו צריכים לדעת איך להתמודד מול שודדים, גזלנים וסתם אנשים כוחניים. ג'אק ארנולד הגיע לסאן אנטוניו טקסס בחיפוש אחר תעסוקה. הוא לא ידע שבעקבות משחק פוקר הוא ייקלע לעימות קטלני. לאחר שרשרת ניצחונות, שבהם גרף ארנולד מאות דולרים מג'אמס קלי, המכר המקומי, קם קלי מכיסאו בחמת זעם והאשים את יריבו ברמאות. הוא שלף את אקדחו. הלה, שלא היה חמוש באותו זמן, החליט לא להיות מטרה נייחת ודילג במהירות בין השולחנות, בעוד הכדורים של קלי שורקים ליד אוזניו. הוא קפץ מאחורי מחיצת עץ, והיא שספגה פגיעות מהכדורים המיועדים אליו.

לפתע קם ארנולד על רגליו והתייצב מול קלי, המבקש את נפשו. על פניו של קלי הופיע חיוך רחב של ניצחון. "הנה, הכדור האחרון שלי יגמור אותך!" גם ארנולד חייך חיוך רחב. "ניצחתי אותך בפוקר ביושר, וגם שמתי לב שגמרת את כל ששת הכדורים שלך".

"טעית בחשבון", אמר קלי, והוא כיוון את הקולט 45 לעבר חזהו של ארנולד ולחץ על ההדק. כולם שמעו את ה"קליק" של האקדח הריק.

"אתה עצור, קלי!", צעק שריף מאקמילן. "אתה תעמוד לדין בניסיון רצח!", הוא אמר ולקח את קלי לעבר תא המעצר.

ישראל אמנם אינה נמצאת במערב הפרוע אלא במזרח התיכון, אבל מבחינת הכוחניות, השלטת כאן, אפשר גם אפשר למצוא דמיון רב בינה לבין המערב הפרוע, ואווירה זו לא יקשה לזהות אותה גם בזירה הפוליטית. גם שם כדי להשיג את מבוקשן נוקטות הנפשות הפועלות שפת איומים.
דוגמא לניסיון כזה הוא ניסיונו של רה"מ שרון לכופף את שרי הליכוד המתנגדים לתוכנית העקירה שלו ואת חברי הכנסת מהליכוד הניצבים נגדו בעניין זה. אנשי שרון מפזרים רמזים שאם לא יאפשרו לו לבצע את תוכניתו הוא יוליך את המערכת הפוליטית כולה לבחירות חדשות. מדוע זה כל כך מפחיד? כי כולם יודעים, ובמיוחד חברי הליכוד, כי שוב אין למח"ל כל סיכוי לזכות ב-40 מנדטים.

אמת זו נהירה היטב לשרון, ולפיכך הוא מצמיד את אקדחו אל רקתם של מתנגדיו. הוא יודע כי כל ח"כ שואל את עצמו: "מה סיכויי להיבחר שוב?".

אבל כאן המקום להעיר את תשומת הלב לטעותם של מתנגדי הגירוש בליכוד. לו בדקו את האיום של שרון היה מתברר להם כי האקדח של שרון כלל אינו טעון!

בואו נברר את העובדות. ל-40 המנדטים שלו זכה הליכוד לפני כשנה וחצי, בתקופה שבה מדינת ישראל ספגה אבדות כבדות מהטרור הערבי. פיגועים רצחניים אירעו כמעט מדי שבוע שבועיים, והציבור הצביע בהמוניו בעד מדיניותה של מפלגת הליכוד, שעל פי תדמיתה אז הייתה אמורה להילחם בטרור. הציבור מאס במדיניותה של מפלגת העבודה, שדגלה בנסיגה החד צדדית משטחי יש"ע.

אם, חלילה, בעזרת קולות העבודה, מר"צ והערבים יצליח שרון להעביר את תוכנית העקירה החד צדדית שלו, שהיא בעצם תוכניתו של עמרם מצנע, תיפול ממשלת הליכוד מיד לאחר ביצוע התוכנית, וזאת מכיוון שהעבודה כבר הצהירה שתתמוך בממשלת שרון אך ורק כדי לבצע את תוכנית "ההתנתקות", ולאחר זוועות הגירוש כבר לא יימצאו לו לשרון תומכים. האיחוד הלאומי בוודאי לא יתמוך בו, ואפילו המפד"ל ("אנחנו נשפיע מבפנים") תתקשה בכך.

לאחר מערכת הבחירות שתיכפה עליו בנסיבות אלו יתברר שהליכוד איבד את קולם של חלקים רבים מהציבור. אלו הדבקים בערכי היסוד של שלמות הארץ ושל הקשר למורשת יברחו לאיחוד הלאומי, לש"ס וליהדות התורה. מצד שני גם מצביעי העבודה המסורתיים, שהצביעו בעד הליכוד מתוך ציפייה כי "רק שרון יביא שלום", לאט אבל בטוח, יחזרו למפלגתם, כי הרי כבר התברר להם ששרון אינו אלא מבצע את מדיניות מפלגת העבודה (ומרצ).

ועוד: בתוך לבם כולם יודעים שהבריחה מחבל קטיף גם לא תביא כל שיפור במצב הביטחוני. היא לא תעצור את מטחי הקסאמים לעבר שדרות אלא אדרבא: תגביר אותם, שהרי צה"ל כבר לא יהיה בתוך רצועת עזה אלא ישקיף עליה מן החוץ. כאן יצוין כי בכל פעם שנמסרו ערי מקלט לידי הרוצחים נרצחו יותר יהודים ולא ההיפך. כמו כן אם כחלק מה"התנתקות" ימסרו את ציר פילדלפי לידי הערבים, כפי שהצהיר השר אולמרט, המחבלים יוכלו להצטייד בטילים ארוכי טווח כדי להפציץ מרכזי אוכלוסייה רחוקים יותר גדולים יותר וצפופים יותר.
ואיך ישפיעו תופעות כאלה על דפוסי ההצבעה של ציבור הבוחרים?
מפלגת העבודה תלך לבחירות עם הסיסמא "הליכוד התעקשה להתנתק במקום לנהל משא ומתן, ואלו התוצאות".
גם המצב הכלכלי ישחק לטובת הליכוד. השקעת מיליארדי שקלים בביצוע העקירה ובמתן פיצויים למתיישבים תביא לגידול הגירעון, להאטת הצמיחה ולגידול באבטלה, דבר שיגדיל את כישלונו של הליכוד בקלפי.

כל זה מה שמצפה לליכוד דווקא אם לא יצליחו למנוע את דהירתו של שרון לביצוע הגירוש נגד החלוצים שבעמו, ואת זה מוטב שיזכרו חברי הכנסת המפוחדים של הליכוד.

לעומת הסיוט הזה האיום של שרון להקדים את הבחירות הוא באמת איום סרק.

ומה תהיה תמונת המצב אם לא יצליח שרון לבצע את תוכניתו? או אז הוא יצטרך להתמודד מול נתניהו בפריימריס, ולאחר שצפצף על המרכז ועל מתפקדי הליכוד סיכוייו להיבחר לראשות המפלגה, יש לשער, לא יהיו טובים, בלשון המעטה.

אם הליכוד יצליח לסכל את התוכנית, המנוגדת לערכי היסוד שלו, סיכוייו לזכות באמון הבוחרים טובים הרבה יותר. קודם כל, העם מעריך תנועה הדבקה בערכיה: אהבת המולדת, מדיניות ביטחונית ניצית, כיבוד המורשת היהודית ועוד.

נכון, אם בעקבות בלימת תוכניתו יוליך שרון את המערכת הפוליטית לבחירות חדשות קטנים הסיכויים שהליכוד יזכה ב-40 מנדטים, במיוחד לאחר ששרון תקף את עקרונות התנועה והדביק להם תווית של קיצוניות, אבל תוצאות אלו יהיו לאין ערוך טובות מאלו שיתקבלו אם שרי הליכוד וחברי הכנסת שלו יאפשרו לשרון לבצע את זממו.

הנה כי כן לאחר שהתברר כי האיום של שרון ללכת לבחירות כלל אינו מפחיד אפשר בהחלט לחייך חיוך רחב מולו ולומר לו בשלווה ובקור רוח: "האקדח שאתה מחזיק אינו טעון".