הזמנים השתנו, האנשים לא

הקיבוצניקים בעבר הרחיקו את ילדיהם מבתיהם בשם השוויוניות. בדורות הבאים סביר להניח שיעשו כך עבור ההתגשמות האישית של האישה.

פרופ' ג'רלד פרמן , כ' באלול תשס"ד

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
הקיבוצניקים בעבר הרחיקו את ילדיהם מבתיהם בשם השוויוניות. בדורות הבאים סביר להניח שיעשו כך עבור ההתגשמות האישית של האישה. בחברה שבה כבר מעוט משמעותי נטש את קדושת הזוגיות, את המשפחה ומסתכל על האישה ללא מקצוע או עבודה כלא בדיוק "אין", הקפיצה לתינוקות המעבדה אינה רחוקה.

המדע מפגר אבל חלקי החברה כבר מוכנים. כך האישה העובדת לא תצטרך לסבול היריון, לבזבז זמן על חשבון התקדמותה בעבודה ובכסף שתרוויח. סביר להניח שהתינוק לא ידע מכלום. מרגע המסירה לאימא היא יכולה ביתר קלות להעביר אותו למטפלת ביום ולנשק אותו באהבה בערב. באופן כזה האישה המודרנית תשיג את השוויוניות עם הבעל.

מה יהיה טיב הילדים והחברה דאז? השאלה היא אינה רלוונטית במיוחד. התשובה היא נצחית; הזמנים השתנו - זאת הדרך היום ואנו צריכים ליישר קו. לא כך בחיים?

רוצים ילדים אבל הם משניים להתגשמות האישית של הרבה אימהות שאין להן צורך של ממש לעבוד. הטענה שאין "נזק" לתינוקות כאשר מעבירים אותם מיד ליד עד גיל הגן או שנשארים בגן מהבוקר עד הערב, היא בניגוד לא רק למחקר אלא לשכל הפשוט. אהבת אימא... מהרגע הראשון דרושה לילד והאהבה צריכה להתבטא בנוכחותה. כסף, צעצועים יקרים אינם קונים אהבה ובריאות הנפש לילד אלא הם כמעין שוחד לזמן קצוב.

לטובת ההורים, הילד והמדינה, על מערכת החינוך לכלול נושא זה במסגרת קורס שמתרכז באקטואליה של החיים; קורס שיכלול בין היתר, כלכלת זוג (איך עושים תקציב, קונים במכולת, קונים דירה או בית, תכנון משפחתי ארוך, איך משיגים עבודה או מתחילים עסק..,). בדרך זו ניתן לנוער כלים נדרשים לעתידם ולעתיד המדינה.