רגע האמת של סמי

הרי ידיעה שהגיעה זה עתה - מחקר מדעי מורכב, שהתקיים במעבדות משוכללות מיוחדות, הצליח לחלק את תומכי ה"התנתקות" לשני סוגים עיקריים.

שמעון כהן , ה' בחשון תשס"ה

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי
הרי ידיעה שהגיעה זה עתה - מחקר מדעי מורכב, שהתקיים במעבדות משוכללות מיוחדות, הצליח לחלק את תומכי ה"התנתקות" לשני סוגים עיקריים. על פי תוצאות הבדיקות מתברר כי הסוג הראשון שייקרא להלן "משתוקקי השקט המדיני" או בקיצור מה"ה, משתדלים אמנם לשמור את המידע הזה בחשאי, אבל מסתבר כי גם הם יודעים היטב ששום רוגע ביטחוני לא ינחת עלינו, גם לאחר יישום התכנית המדוברת. בצר להם הם מסבירים את תמיכתם המוזרה בתהליך המדיני של ראש הממשלה בתקווה לכמה שנות שקט מלחצים בינלאומיים שאולי יבואו.

לזן זה של מה"ה (כאמור, משתוקקי השקט המדיני) שייך כנראה ראש ממשלתנו בפועל עד לא מכבר, וכוונתי היא לעורך הדין דב וייסגלס. כך התברר לעם היושב מציון מהראיון המופלא ב"הארץ".

הזן השני, וככל הנראה הנדיר יותר של תומכי ה"התנתקות", ייקרא חוש"ם, היינו – חולמי שקט מוחלט. זן זה של חוש"מים מודעים היטב לחוסר הרציונאליות של רעיונותיהם ולכן הם מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך ככל הניתן. למרות זאת, מדי פעם מבליח אחד מהם עם היגד סהרורי כזה או אחר המסגיר את שייכותו לאותה כת מסתורית – כת חוש"ם.

במאמר שהתפרסם לאחרונה ב"ידיעות אחרונות" נחשף שאול אלוני כחוש"ם מוחלט. אלוני כתב שם שלדעתו "יציאה מהשטחים הכבושים, אפילו באורח חד צדדי, פירושה המעשי הוא הסרת האחריות המוטלת עלינו כמדינה כובשת... מרגע שמסתיים הכיבוש בטלה העילה לכל תוקפנות, לרבות פעילות טרור..." בהמשך המאמר מוסיף להפליג אלוני בחלומותיו לעולם שכולו שקט ושלווה וכותב כי אמנם הוא מבין את החשש שה"התנתקות" תביא לעידוד הטרור אבל "בנסיבות המתוארות היא בלתי סבירה". אתם הבנתם את זה חברים? חוש"ם מושלם.

והנה, לא חלפו ימים אחדים וממעבי בונקר מחתרת החוש"מים צץ חבר נוסף בכת, הלא הוא – ראש הממשלה הרשמי של מדינת ישראל (שלא כווייסגלס, שאינו ראש ממשלה רשמי, לידיעתכם) - אריאל שרון.

מר שרון הגיח לאחרונה מישיבת וועדת החוץ והביטחון, הבליע חיוך שובב והבטיח לעיתונאים הצמאים לשמוע מפכי חוכמתו ש"ההתנתקות תביא למציאות שבא נבקר פחות בבתי הקברות". שמעו מבצעי המחקר ואחזו זה באוזנו של זה באושר תוך שהם צווחים 'שמעתם? גם הוא חוש"ם' 'מצאנו עוד חוש"ם' וכיוצא באלה קריאות אושר.


ממש למען כת חוש"ם, שזה עתה ציטטנו מבכירי הוגיה החתרניים נביא את סיפור רגע האמת של סמי:

סמי הוא איש עסקים ערבי מכובד, אינטלקטואל לכל הדעות. בקי בנבכי התנ"ך כמעט כמו בנבכי, להבדיל, הקוראן והברית החדשה.

אני יודע שלמען האווירה האוטנטית הייתי צריך לספר כאן איך שיחותי עימו מתנהלות תוך שהוא נוגס קלות בקצה פיית הנרגילה, ומלטף את פינות שפמו המאפיר... את הגיגיו הוא פולט אל תוך עשן הנרגילה המיתמר אל התקרה המצויירת שמעליו, כשהוא רובץ על מחצלות צבעוניות והגלבייה הלבנה שעליו נפרשת סביבו כמניפה. אבל לצערי אני לא יכול לספר זאת כי לסמי אין לא נרגילה, לא גלבייה, ואפילו שפם אין לו. סמי לבוש תמיד בחליפות יוקרה מחוייטות ודיפלומטיות ובמקום נרגילה תוכלו למצוא בכיסו סיגריות דקיקות, חומות ויוקרתיות שאת שמן אינני יודע לבטא. מיגוון מכריו של סמי נע ממלכת הולנד ועד טדי קולק, מקלסקיוס קליי, הלא הוא מוחמד עלי ועד בכלל.

את סמי אני מכיר שנים לא מעטות בנסיבות כאלה ואחרות.

ככל ערבי המכבד את עצמו, גם סמי לא מאבד הזדמנות לאתר את נקודות התורפה של העם היהודי בכלל ומדינת ישראל בפרט. ככל ערבי גם הוא טוען שאילמלא העקשנות והתקיפות הישראלית מזמן היה שלום בארץ, נמר עם גדי ירבץ ועבדאללה יישב עם כץ.

את שיחותינו-ויכוחינו הארוכים עצר רק השעון הממהר. לא אחת נאסף לשיחה עוד מתבונן כזה או אחר מהצד (בעיקר מהצד שלו), אבל יום אחד שאלתי אותו כשהיינו לבד "תאמר לי סמי את האמת, אם הישראלים יאמרו לכם קחו את הכל, לא רק את יהודה שומרון ועזה, לא רק את ירושלים עכו ולוד, קחו את הכל, רק מה? תשאירו לנו את תל אביב. רק את תל אביב. אנחנו כבר נסתדר. נבנה מגדלים רבי קומות, מין עזריאלים כאלה ונגור עליהם. האם מבחינת האמונה הדתית שלך, מבחינת הכתוב בקוראן, אם נבקש לעם היהודי רק את תל אביב, אבל בתנאי אחד – תחתמו איתנו על כך שזהו זה, מדובר בשלום אמת, סוף הסכסוך באופן מוחלט וטוטאלי. האם האיסלאם יתיר לכם לחתום על מסמך רשמי שבו אתם מתירים ליישות יהודית להקים מדינה משלה על תל אביב בלבד?'

סמי, שהיה מודע היטב למוקש שהונח לפתחו, נותר ללא ברירה וענה את האמת היחידה שאותה הוא מכיר משנות התעמקותו ולימודו את פסוקי הקוראן, וענה 'לא. לעשות שלום אמיתי ומוחלט לא נוכל לעשות עם אף גורם שאינו מוסלמי".

כדי להבהיר לו ולי את מה שנאמר כאן, באותו רגע נדיר של אמת ידועה מראש, אבל כזו שמעדיפים להסתיר היטב, שבתי והתעקשתי – "כלומר, סמי, כל הסכם שלום שתעשו יהיה אך ורק זמני, כמו הסכם כורייש של מוחמד, ולא משנה התמורה שניתן עבור השלום הזה? בעצם אתה אומר לי שנכון הוא שאסור למוסלמי לוותר על פיסת אדמה כלשהי במרחב הסהר הפורה לכל ישות אחרת שאינה מוסלמית"? שוב הייתה התשובה ברורה – 'זה נכון. לפי האיסלאם, לא נוכל לחתום על הסכם שלום מוחלט שיהיה בו ויתור על אדמה, גם הכי קטנה".

לאחר שנאמרו המשפטים הללו, לא הייתי צריך לברר דבר נוסף. העיקרון הזה שאותו מקפידים מדינאים ערבים להסתיר, הוא הסיבה לכך שיאסר ערפאת לא הסכים להצעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לקבל הכל, כולל את הר הבית, ורק להשאיר שליטה יהודית רשמית במעבה ההר, כפי שהעיד שר החוץ באותם ימים, שלמה בן עמי. לערפאת לא הפריע גודל השטח שיימסר לידיו. הפריע לו רק סעיף אחד קטן ובו מופיעות צמד מילים בעייתי מאוד מבחינתו "סוף הסכסוך".

ערפאת, וכל מנהיג ערבי אחר אינו יכול לחתום על כך שזהו זה, הפעם זה סופי ויש לישות אחרת שאינה מוסלמית, אחיזה במרחב המזרח התיכון. ערפאת יודע, והוא רמז על כך לא פעם, שחתימה על נייר שכזה תביא שש מאות מיליוני מוסלמים לכוון אליו את רוביהם ואקדחיהם ולירות בו. ממש משום כך היה יו"ר הרש"פ מוכן לספוג קשיים וסרבולים, סיבוכים ועיכובים במימוש "תכנית אוסלו", על ידי ראשי הממשלות השונים של ישראל כל עוד אין מדובר בסוף התהליך. לעומת זאת, ברגע שבו דיבר אהוד ברק על סוף הסכסוך הגיע הפיצוץ הגדול בדמות ארבע שנות מלחמה רשמית ומאורגנת נגד מדינת ישראל.

כיוון שכך, נצטרך לבשר לכת החוש"מים היקרים, שממש צר לנו להודיע, אבל ה"התנתקות" היחידה שתהיה מקובלת על הערבים היא ההתנתקות מפתיל חיינו ותחילת מעופינו השמיימה. על כל דבר שהוא פחות מזה לא תהיה הסכמה.

כן, כן, אני יודע שאין חדש באיזכורי הקנאות המוסלמית לגירוש היהודים מכל חלקי פלשתינה לארצות מוצאם בפולין, תימן, מרוקו או בופטסואנה, אבל כשראש הממשלה ושלוחיו ממחזרים טיעונים משנות אוסלו ההרסניות, אין לנו ברירה אלא למחזר גם את הטיעונים שמנגד.