ז'בוטינסקי שוב יתהפך בקברו

ניחוח קלפיות ממלא את משכן הכנסת. עשרות ח"כים, שבקושי הספיקו ליהנות ממנעמי הצטרפותם למועדון הנחשק במדינה, אינם יודעים את נפשם לנוכח האפשרות שבקרוב יאלצו לפזר אותו במו ידיהם. אם תוכנית ה"התנתקות" תמשיך להתגלגל.

חגי סגל , ט' בחשון תשס"ה

נפרד. חגי סגל
נפרד. חגי סגל
צילום: אלירן אהרון
ניחוח קלפיות ממלא את משכן הכנסת. עשרות ח"כים, שבקושי הספיקו ליהנות ממנעמי הצטרפותם למועדון הנחשק במדינה, אינם יודעים את נפשם לנוכח האפשרות שבקרוב יאלצו לפזר אותו במו ידיהם. אם תוכנית ה"התנתקות" תמשיך להתגלגל, לא תהיה להם ברירה אחרת.

לעומתם, שרון אוהב ליצור רושם שהוא אינו חושש מבחירות מוקדמות. בכל הזדמנות הוא מאיים בהן על קבוצת המורדים במפלגתו. לשיטתו, רק למורדים יש מה להפסיד מקיצור כהונתה של הכנסת הנוכחית. בין אם תגווע בקרוב, ובין אם תוציא את ימיה, הוא יישאר ראש-ממשלה.

לפי הסקרים, יש הרבה הגיון בתחושת הביטחון השרונית הזאת. ברם, הסוקרים טרם נתנו דעתם על מספר בעיות העלולות לחבל בתרחיש הצלחתו. בעיית המצע, למשל: עם איזה מצע בדיוק יתמודד שרון בבחירות? הרי נהוג שמועמדים להנהגת המדינה שוטחים בפרהסיה את תכניותיהם לעתיד, ולכן צפויה לשרון מצוקה לא קטנה ערב פתיחת הקלפיות.

קשה להאמין שהציבור שוב יצביע בעדו בהמוניו במקרה שהוא יציג מצע עדכני העולה בקנה אחד עם תכניות ה"התנתקות" שלו ועם הפניית גבו למתנחלים. אפילו אנשי ליכוד המצדדים בנסיגה מעזה יתקשו לתמוך אלקטוראלית במהפך אידיאולוגי כה קוטבי וכה מפורש.

בשתי מערכות הבחירות הקודמות פתר שרון את הבעיה הזאת בדרך ערמומית, אופיינית מאוד לאורחותיו: הוא התמודד בלי מצע. עד היום מופיע באתר האינטרנט של הליכוד מצע המפלגה מבחירות 99', כי אין לליכוד מצע עדכני מבחירות 2001 או 2003. משנתו בשתי מערכות אלו הורכבה מבליל ראיונותיו של שרון לתקשורת ערב הבחירות. כזכור, הוא אמנם דיבר בהם על הצורך בוויתורים כואבים, אך גם שלל נסיגות חד צדדיות. הנדבך העיקרי במצעו הבלתי כתוב היה המוניטין הניצי שלו.

אין ספק שאם שרון היה אומר אז את כל האמת על תוכניותיו, ונותן להן פומבי בתשדירי הבחירות שלו, הייתה מפלגתו מקבלת בבחירות האחרונות הרבה פחות מ-38 מנדטים. רבים מבוחריו היו מצביעים לאיחוד הלאומי אילו הג'ינגל של הליכוד היה מכיל הבטחות בנוסח "אומרים שלום לשומרון, מצביעים שרון". בוחרים רבים אחרים היו מצביעים ישירות למצנע.

אבל הפעם יהיה קשה לחזור על תרגיל ההונאה. שרון ומפלגתו לא יוכלו עוד להסתתר מאחורי משנה עמומה בעל-פה, רוויית סתירות, המשלבת ויתורים כואבים עם רטוריקה ניצית. הם יאלצו לנסח מצע מחייב שיכיל את תוכנית ה"התנתקות" במלוא תבוסתנותה. המצע הזה יבהיר שהליכוד המודרני גמר אומר להסתפק בגושי ההתיישבות בלבד, בדיוק כמו השמאל. הוא ידבר על גדר בתוואי 67', על עקירת ישובים סיטונית, על מדינה פלשתינית ואפילו על נסיגה משכונות קצה בירושלים. כלומר, הציבור יקבל סוף סוף הוכחה רשמית, שחור על גבי לבן, שאין עוד הבדל בין הליכוד לעבודה, בין שרון לחיים רמון, בין ציפי לבני לדליה איציק. ז'בוטינסקי שוב יתהפך בקברו.

האם מרכז הליכוד וחברי הכנסת שלו יתנו יד להתאבדות אידיאולוגית ואלקטוראלית שכזאת? סביר להניח שלא. במוקדם או במאוחר הם יאלצו לפטר את שרון כדי לחסוך מעצמם חרפה ותבוסה. רצוי מוקדם.