הסרבנות- פוליטיזציה של צה"ל

דבריהם של הרמטכ"ל ושר הביטחון, בטכס ההתייחדות בחיל הים בדבר הסרבנות, היו דברים קשים היוצאים מהלב ונכנסים אל הלב. אלמלא העיתוי בו נאמרו הם היו נשמעים אפילו כנים.

ד"ר אריה בכרך , י"ב בחשון תשס"ה

ד"ר אריה בכרך
ד"ר אריה בכרך
באדיבות המשפחה
דבריהם של הרמטכ"ל ושר הביטחון, בטכס ההתייחדות בחיל הים בדבר הסרבנות, היו דברים קשים היוצאים מהלב ונכנסים אל הלב. אלמלא העיתוי בו נאמרו הם היו נשמעים אפילו כנים. אלא, משמלאו שני אישים אילו את פיהם מים ועברו לסדר היום בשתיקה רועמת כשקם גוף "אומץ לסרב", כשקמו פרופסורים כמו פרופ' צימרמן, סופרים כמו עמוס עוז וקראו לסירוב, הופכים דברי הרמטכ"ל ושר הביטחון לנקיטת עמדה פוליטית יותר מאשר קריאה אמיתית מתוך דאגה לשלומו של צה"ל.

מעבר לכך צה"ל מעורב בפעולה אזרחית, כמו הפינוי, השנויה במחלוקת פוליטית בתוך העם, זה מעשה פוליטיזציה של צה"ל בצורה הבוטה ביותר. הקריאה להוציא את צה"ל מהפוליטיקה נשמעת עתה נלעגת למדי.

שיתוף צה"ל בפינוי בכל צורה שהיא תכה את הדמוקרטיה מכה אנושה. היום תשתמש הממשלה בצבא על מנת לפנות מתנחלים, מחר ישלח הצבא לפנות את מתנחלי "כיכר הלחם" או אמהות חד הוריות שהתנחלו מול משרד האוצר, ומחרתיים ישלח צה"ל לשבור הפגנת פועלי הנמל.

פינוי אזרחים יהודים הינו אקט אזרחי מובהק ואין לצה"ל להיות מעורב בו בשום פנים.

מכתב גלוי לשר המשפטים

קריאתך לרבנים שמערכת המשפט "מאבדת את סבלנותה" מצביעה על כך שכפי שאינך מבין מהי דמוקרטיה אמיתית, כפי העולה מניהול מפלגתך, כך אינך מבין מהי מערכת משפט.

מערכת משפט אינה יכולה להכיר במושג סובלנות וסבלנות. במידה שנעשתה עבירה ע"י אדם יש להעמידו לדין. בעת מתן גזר הדין יש מקום לביטוי נסיבות מקלות. אבל בשום פנים לא לעצם העמדה לדין. כך, אם לדעתך עברו הרבנים על החוק, יש להעמידם לדין. יחד עימם יש להעמיד לדין גם את הפרופסורים והסופרים הנכבדים שקראו לסירוב פקודה וכמובן את אילו הטייסים וחבריהם מתנועת "אומץ לסרב".

אגב, מר לפיד מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, גילה הבנה עד כמעט הזדהות עם "סרבני מצפון" בדבריו, בכנס עורכי הדין באילת. מה רק לשמאל יש מצפון, או לחילופין רק מצפון השמאל לגיטימי?

דבר נוסף מטריד אותי, מר לפיד, לאחרונה במהדורת החדשות בטלוויזיה הראו מחנות מעצר המוקמים עבור מתנחלים שיסרבו להתפנות ולמפגינים נגד הטרנספר.

לפני כמה חודשים סחטת דמעות מעינינו כשספרת איך הזקנה שכרעה ליד הריסות ביתה ששימש מחסה למחבלים, הזכירה לך את סבתך בשואה. טומי, המחנות האלו אינם מזכירים לך כלום? איזה זיכרון סלקטיבי?! בצילומי הטלוויזיה הראו מחנות מוקפים בגדרות תיל ואף כלבים נראו משוטטים סביב הגדרות, וכל זה לא הזכיר לך כלום?

מר לפיד, "במקום המשפט שם הרשע".