חוק פינוי- סיפורה של מש' ישראלי

השבוע הכנסת עומדת להצביע על חוק שאם הוא יתקבל הוא יצרף את מדינת ישראל לרשימת המשטרים האפלים ביותר שהיו בעולם. רבים שמעו על תוכנו אך מעטים קראו אותו.

מיכאל פואה , י"ח בחשון תשס"ה

מיכאל פואה
מיכאל פואה
עצמי
השבוע הכנסת עומדת להצביע על חוק שאם הוא יתקבל הוא יצרף את מדינת ישראל לרשימת המשטרים האפלים ביותר שהיו בעולם. רבים שמעו על תוכנו אך מעטים קראו אותו. החוק עצמו מכיל 89 דפים ורובו עוסק בפיצויים שאמורים להינתן למגורשים מגוש קטיף וצפון השומרון. אך למעשה הוא מכיל את כל הסמכויות "החוקיות" לביצוע הגירוש. רה"מ והתקשורת בעיקבותיו מדגישים כמובן רק את הדאגה "למפונים" , אך בחסות דאגה זו מתכוון רה"מ לאשר למעשה את החוק שיאפשר לו לגרשם.

לפניכם מספר ציטטות מהחוק עם הדגשים שיעזרו לכם להבין את משמעותו.

אנו נדגים את משמעות החוק בעזרת משפחת ישראלי אשר בנתה את ביתה בגוש קטיף לפני כעשרים שנה. לבית זה הגיעו בליל הכלולות, בו נולדו וגדלו ילדיהם, ובו השקיעו את כל אהבתם. טיפחו גינה לתפארת מילאו את הבית בחפצים, וכל חדר ספוג אין ספור זכרונות.

ביום ה' בניסן מחליט רה"מ באישור הממשלה על פי סעיף 23 (א) שלפניכם, כי ביתם נמצא בשטח שיפונה, בעוד חודש. לאחר מכן נפגש רה"מ עם שר הביטחון והשר לביטחון פנים וקובע שהחל מהיום אין כניסה לשטח.(סעיף 23 (ב) ) מש' ישראלי בבעיה, הוריה של הגב' ישראלי אמורים להגיע לשבת ולהישאר לעזור בהכנות לקראת פסח. הם כמובן יעצרו במחסום ולא יוכלו להיכנס.



מש' ישראלי לא מוכנה לשתף פעולה עם מינהלת הגירוש ועל אף הקשיים היא ממשיכה לגור בביתה. למעשה אין לה בית אחר, וכמובן הילדים והעבודה הכל בגוש קטיף.

והנה הגיע היום הנורא יום הפינוי. באותו יום מתברר למש' ישראלי שהיא הפכה למש' עבריינים.

כיצד קרה הדבר?

פשוט מאוד רכושה של משפ' ישראלי הופקע ולמעשה לא שייך לה יותר. הבית והגינה שקנו בכספם וטיפחו במשך שנים נקרא בשם "זכויות לגבי מקרקעין" והם בטלות לפי סעיף 28 (א).



המקרר, התנור, הבגדים, האלבומים, כל הרכוש הרב שגודש את ארונות ביתם, ילקוטי בית הספר גם הם לא שלהם עוד והם מכונים מעתה בשם החוק "מיטלטלין שנחזים כמטלטלין שהיו בהחזקתו של ישראלי …." ודינם: "יראו אותם כמטלטלין שבעליהם ויתרו עליהם" (סעיף 30 (א) בחוק שלפניכם.



ועתה לאחר שעל פי החוק כמובן נישלו את משפ' ישראלי מכל רכושה, לא שכחו כמובן לחייב אותה למסור לאדונים החדשים את הרכוש.



אבל משפ' ישראלי לא מוכנה, היא טוענת שבשם חוק היסוד כבוד האדם וחירותו סעיף 3 בו כתוב "אין פוגעים בקינינו של אדם" היא רוצה להישאר בביתה ולהיות בעלים של רכושה. כמו כן משפ' ישראלי לא מבינה כיצד מי שגר בביתו שנקנה באישור כל הגורמים המוסמכים במדינת ישראל, הופך בעצם המשך המגורים בביתו לעבריין. ולא עוד אלא שהוא מחוייב למסור את כל רכושו למדינה. האם אנחנו נמצאים במדינה הנכונה? שואלת משפ' ישראלי את עצמה.

את התשובה הם מקבלים מהשוטר שדופק על דלתם בשעות הבוקר ומבקש מהם בשיא האדיבות לקיים את החוק ולמסור את ביתם. הם כמובן מסרבים, ואומרים לשוטר סליחה אבל הילדים צריכים לצאת מיד לבית הספר ואתה מפריע לנו להתארגן. ברגע זה פורצת חבורה של שוטרי יס"מ לבית. אמא ישראלי שהחזיקה בידה סכין מטבח בו חתכה את הלחם כדי להכין כריכים לילדים נעצרת. מיד מוכן נגדה כתב אישום על פי סעיף 27 (א) (4) בעוון הפרעה לאיש כוחות הביטחון ….

והיות והיא נשאה נשק קר בידה דינה כמובן חמש שנים מאסר. מר ישראלי שחזר בדיוק מהתפילה ולחגורתו מוצמד אקדח שקיבל כמובן ברשיון גם הוא נעצר. דינו כמובן חמש שנים. הבן הגדול של משפ' ישראלי שכבר עבר את גיל 18 למזלו יאסר רק לשלש שנים. הכל כמובן לפי החוק.



מה יעשו יתר ילדי ישראלי כשהוריהם יהיו במעצר ולאחר מכן במאסר. הרי במדינת ישראל אסור לעצור ילדים. מחוקקי החוק באמת לא נתנו דעתם לבעיה זו. ועדת השרים שדנה בחוק המליצה שמשיקולים הומניטרים יאפשרו במקרה זה באופן חריג לעצור גם את הילדים כדי לא להפריד אותם ח"ו מהוריהם העבריינים. אך דא עקא שלשמשפחת ישראלי יש גם שני ילדים מתחת גיל 12 , ולדעת היועץ המשפטי אסור בשום מקרה לעוצרם. לבעיה זו כרגע אין פיתרון ואנו רק יכולים להמליץ על בתי ילדים מיוחדים שיוקמו, בהם יאופסנו הילדים לתקופה בה ישהו הוריהם בכלא. כמובן שזו הזדמנות פז להעביר להם "חנוך מחדש" על משמעות החופש במדינה דמוקרטית נאורה, ולשנן להם את חוקי היסוד כמו כבוד האדם וחירותו.

בגולג שהוקם על יד הקיבוץ כיסופים, פגשה משפ' ישראלי מכרים רבים. חלקם השתתפו בהתקהלות של שלשה אנשים וצעקו "לא ניתן לגרש יהודים" ונעצרו לפי סעיף 27 (א) (5) וכמובן צפויים להיזרק לכלא לתקופה של שלש שנים במאסר, על אף שהם כלל לא עברו את מחסום כיסופים. סבתא ישראלי שניסתה לחצות את המחסום במטרה להגיע לנכדיה בשעה קשה זו נעצרה אף היא לפי סעיף 27 (א) (2) . היא פגשה את נכדיה הגדולים (מעל גיל 12) במחנה המעצר החדש ועתה יש סיכוי רב שהיא תשהה בחברתם לתקופה של שלש שנים.

הצעת חוק נפלאה זו כבר אושרה על ידי ממשלת ישראל. השבוע היא מוגשת לאישורה של כנסת ישראל.