שעתה הגדולה של המפד"ל

בשעה טובה יצא השבוע לדרך, מפקד המפלגה הדתית לאומית, לאחר כעשור שבו לא רועננו השורות. ברגע מרומם שכזה עלינו לברך על המהלך ולאחל הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכה.

צחי פנטון , ב' בכסלו תשס"ה

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בשעה טובה יצא השבוע לדרך, מפקד המפלגה הדתית לאומית, לאחר כעשור שבו לא רועננו השורות. ברגע מרומם שכזה עלינו לברך על המהלך ולאחל הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכה.

נכחתי באירוע הפתיחה המכובד והקשבתי קשב רב לדברי הנואמים. שמעתי בפירוט רב את נוהלי ההתפקדות, את אופן התשלום ואת דרכי עבודת הוועדות. אולם לצערי העיקר היה חסר מן הספר. אף לא אחד מן הדוברים התייחס לשאלה החשובה ביותר: מה יגרום לציבור הציוני-דתי לקום ולהתפקד למפד"ל? כיצד ניתן לעודד אנשים להתפקד ולהשפיע? או במילים פשוטות: מה יגרום לאדם להוציא מכיסו שלושים ¤ ולהתפקד למפלגה שטרחה בחודשים האחרונים לקלקל את שמה הטוב בכל דרך אפשרית?

חייבים, הרי, להודות שבחודשים האחרונים הפסידה המפד"ל נקודות רבות בדעת הקהל הציוני-דתי. בתוך עמנו אנו יושבים והקולות הנשמעים ברחוב הדתי-לאומי אינם מעודדים כלל וכלל. חוסר ההחלטיות, הדיבור בשני ראשים והיחס האמביוולנטי לרבני הציונות-הדתית הרחיקו את אחרוני המתלבטים אל שני קצוות הקשת הדתית-לאומית. כעת המשימה החשובה העומדת לנגד עיננו היא להפיח רוח רעננה, של תקווה ואמונה, שאכן ניתן לעלות על דרך חדשה, דרך המשותפת לכולנו.

אם בשבועות הקרובים תציג המפד"ל חזית אחידה ונחושה במאבק על התקציב, על ארץ ישראל, על מדיניות הרווחה ועל שירותי הדת, נוכל להישיר מבט למתפקד המתלבט ולומר: הבית שלך הוא במפד"ל. בל נטעה - זה לא הולך להיות קל. אולם אם מנהיגי התנועה יראו כל העת לנגד עיניהם את המתפקדים הפוטנציאליים, בכל הגילים ובכל המקומות, ובקיצור, את אותו ציבור שהאמין בהם ושלח אותם כנציגיו לכנסת, ניתן יהיה להתקדם ואף להמריא לגבהים חדשים.

נקודה רגישה נוספת הינה, חברי המרכז הנוכחי. אותם אנשים יקרים אשר הקדישו בשנים האחרונות את עתותיהם למען התנועה ומוסדותיה. כולנו אסירי תודה, ואנו מכירים את המרחב שבו הם פועלים ואת הקשיים הנערמים בדרכם מבית ומחוץ, הן במישור המוניציפאלי והן במישור הארצי.

אולם חברים יקרים, הביטו סביבכם: היכן כל צעירי וצעירות הציונות הדתית? באילו שדות הם רועים? האם כל בוגרי בני-עקיבא ועזרא "חתומים" מראש על המפד"ל? ברור שלא. כואב להודות שרבים אינם רואים במפד"ל את ביתם.

האם המרכז הנוכחי בשל לרענון השורות? מסופקני. החלטות המרכז לגבי שימור כוחו וגודלו לא מבשרים על רצון כן ואמיתי להתרענן. ניתן לומר בהשאלה שאמנם "נפתחו הדלתות" אך אין מקום בבית.

על חברי המרכז לאזור אומץ ולומר: אכן הגיעה העת להנהגה חדשה ורעננה! לאור השארת מכסת חברי המרכז כמות שהיא והשארת שיטת הבחירה האזורית על כנה, עליכם לומר בקול: זרועותינו פתוחות לקבל כוחות חדשים גם אם זה יהיה לעיתים על חשבוננו. אחרת יהיה קשה לי ולחברי להאמין בכנותה של הקריאה הגדולה "הביתה". אנו מוכנים להשקיע מזמננו ומרצנו למען התנועה הציונית-דתית, למען מוסדותיה ולמען מפלגתה וגם הוכחנו זאת בהצלחה רבה בפעילותנו למען המפד"ל בבחירות הכלליות.

האם תיענו לאתגר? האם באמת תיפתחו את הדלתות, ואת הלב? אין הדבר תלוי, אלא, בכם. תנו לנו להוביל את המפלגה לשיאים חדשים. אנו לשירותכם ואנו מקווים שתצרפונו אל שורותיכם!

בהצלחה רבה ובשם ה' נעשה ונצליח.