המפנטזים ביום שאחרי

רב המרצחים מת. איש שהיה אחראי לאלפי הרוגים יהודים, ומה עושים החולים שבינינו? ימחו את שמו? לא.

פרופ' ג'רלד פרמן , ב' בכסלו תשס"ה

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
רב המרצחים מת. איש שהיה אחראי לאלפי הרוגים יהודים, ומה עושים החולים שבינינו? ימחו את שמו? לא. התקשורת מתייחסת לאירוע כחגיגה. כל פרטי מותו, הלוויתו... הכול עומד לרשות עם ישראל, כשפותחים את הטלוויזיה, למה זה מעניין אותם כל כך? איפה שיקול הדעת?

שלא לדבר על הממשלה, הפחדנית, שאינה מתייחסת אליו כמו לאייכמן ודומיו? נותנים לו קבורה בישראל, חולקים לו כבוד בתוך הקו הירוק וביהודה ושומרון - לב הארץ ההיסטורית!

בנוסף, ויותר חולנית, היא התייחסות התקשורת, ממשלת ישראל ורוב הפוליטיקאים ביום שאחרי. נפתח פתח חדש לשלום, למפת הדרכים, לפינויים, כניעה בשם מחוות ללא כלום... כאילו מעשי ערפאת לא היו לגיטימיים בעיני "עמו". כאילו לא ייצג את עמו בשאיפותיהם לחזור לכל ארץ ישראל בדרך טרור ובשקר, כנקמה על הכיבוש והקמת ישראל ב 48.

כאילו לא חינכו דורות להיות 'שהידים' ולהריגת יהודים, בכול בתי הספר הערביים כאן וגם בארצות ערב. כאילו בגללו אין שלום, בזמנו של ברק הוא לא הסכים לקבל את הכיבוש הקטן (יש"ע וירושלים) כמעין שוחד לוויתור על הכיבוש הגדול ב 48. הכול כאילו.

במקום להיות ריאליסטיים, לקרוא את המפה כמו שהיא, החולים חוזרים ל"שלום עכשיו" ומכינים עוד מחוות, עוד וויתורים ללא כלום. ומזה רוב העם כבר למד שזו הדרך להגברת הטרור.

שלום אמת יבוא כאשר העם ישכח את ה"שלום עכשיו", יכבד את מורשתו והבית הלאומי שלו, ויעמוד, כקיר ברזל, נגד הבא להרגו ולגוזלים את ארצו. כאשר הערבים יבינו את הנחישות והכוח הפנימי של עם ישראל, אז, כמו ערביי ישראל עד "הסכם אוסלו", ישלימו באמת עם קיום ישראל. הכל בידי עם ישראל, אבל החולים חזקים ולא יוותרו. הם ימשיכו להוליך את העם בדרך ייסורים.