למה דווקא תנובה

חרם צרכנים הוא כלי יעיל שמשום מה הציבור הימני ממעט להשתמש בו. קחו דוגמא מהחרדים. מה שלא מתיישר על פי השקפת עולמם, לא נכנס לבתיהם ובוודאי לא לפיהם ואף לא לשכונותיהם.

נחי אייל , ט"ו בכסלו תשס"ה

נחי אייל
נחי אייל
צילום: יח"צ
חרם צרכנים הוא כלי יעיל שמשום מה הציבור הימני ממעט להשתמש בו. קחו דוגמא מהחרדים. מה שלא מתיישר על פי השקפת עולמם, לא נכנס לבתיהם ובוודאי לא לפיהם ואף לא לשכונותיהם. חברות גדולות ומפורסמות, המגלגלות מיליונים נאלצות לשנות את הפרסומים שלהם ולהתאימם לדרישת הצרכן החרדי.

הציבור הדתי הציוני ואף הציבור הימני בכללו, נהנה כנראה מסוג של מזוכיזם כלשהו, או שסובל מתחושות נחיתות, והתבטלות כלפי החילוניים. הרי ציבור זה צורך תקשורת חילונית בעלת גוון שמאלי קיצוני מדי יום ביומו, החל מ"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" והמשך ב"הארץ" וערוצי הטלוויזיה השונים. למרות שכמעט בכל קריאה, שמיעה וראיה של תקשורת זו אנו כועסים מתעצבנים ורוטנים, אנו ממשיכים לצרוך אותה.

"תקומה" הרימה את נס המרד הצרכני הן בפעילותה נגד עיתון הארץ (שהגיע לכדי התדיינות משפטית) והן נגד מנכ"ל רשת ישרוטל, שהשתלח אף הוא ביישובי יש"ע ובעולם התורה. מאבקים אלה נשאו פרי והוכיחו כי אם נצליח להתגבש ולשתף פעולה ולעמוד על שלנו נוכל להגיע להישגים.
אנו רואים בחיוב את מאבקם של ראשי יש"ע נגד מנכ"ל תנובה אריק רייכמן ומצטרפים אליו.

אולם המאבק הגדול והאמיתי צריך להיות מופנה נגד אמצעי התקשורת למיניהם המסיתים יום יום ושעה שעה נגד כל דבר יהודי ערכי הקיים במדינה, ובמיוחד נגד ציבור החלוצים המתיישבים ברחבי הארץ.

חשוב להתייחס לכל הסתה של אדם כזה או אחר ולהגיב עליה, לתבוע תביעת דיבה, תלונה למועצת העיתונות, לפנות לעורך, להגיש קבילה לנציב תלונות הציבור של אותו כלי תקשורת, ואף לכתוב מכתב נזעם למערכת. אולם המאבק האמיתי צריך להתנהל נגד המסיתים המרכזיים שהם אמצעי התקשורת.

ביום שבו נוכל להיגמל מצריכת "ידיעות אחרונות", מעריב והארץ מחד, ונשכיל לחזק ולהעצים את "מקור ראשון", הצופה ובשבע מאידך, נוכל לדרוש את זכותנו הבסיסית לקיומה של הגינות בתקשורת. כל עוד נמשיך לממן את המסיתים, אין להם שום סיבה להציג נאמנה גם את הצד שלנו. הרי אנו משלמים להם על כך.