לא זך, כי אם עכור ייקרא שמכם

נתן זך, יחד עם עוד שותפים לדבר הכפשה, ורצח אופי של לוחמי צה"ל, עתר לבג"צ נגד מינויו של האלוף דן חלוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל.

יוסי בלום-הלוי , כ"א בכסלו תשס"ה

יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
צילום: עצמי
נתן זך, יחד עם עוד שותפים לדבר הכפשה, ורצח אופי של לוחמי צה"ל, עתר לבג"צ נגד מינויו של האלוף דן חלוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל.

חלוץ, קצין וג'נטלמן, יחיד בדור המטכ"ל של מלחמת אוסלו, רואה בהכרעת האויב הפלשתיני משימה לאומית להצלת עם ישראל ממרצחיו, ממשיכי דרכם של המופתי והנאצים הגרמניים.

נתן זך, דליה רביקוביץ, א.ב. יהושע, שולמית אלוני, סמי מיכאל ושותפיו, הינם שותפים סהרוריים לשנאה יוקדת ולהתנכלות מתמדת נגד כל לוחם נחוש להגנת ישראל, הפועל ביעילות נגד הג'נוסייד הפלשתיני. כך עדים אנו לתופעה, שכל קצין שאיננו מתיישר עם הקו התבוסתני של השמאל הקיצוני, זוכה להתנפלות פראית, ברברית ונבזית של אותה כת אטומה, שונאת ובוגדנית, הנועצת סכין בגבו על צה"ל, ומנסה בכל כוחה לנטרל את פעולותיו המועטות של צה"ל נגד המחבלים.

בוגדנות צבאית ולאומית זו זוכה לגיבוי מלא של אהרון ברק נשיא בג"ץ, ומושל עליון של מדינת ישראל, שלא רק שם עצמו מחוקק, ולא רק נשיא בפועל, וראש ממשלה מכהן, ולא רק שופט, אלא גם בוחן ערכים, כליות ולב, מחשבות וצפונות נפשו של אדם.

והנה כי כן, חוזה עם ישראל בפלצות כיצד כת הפארייה הזו בחברה הישראלית, לא רק פוגעת באושיות קיומה של מדינת ישראל, מחבלת במלחמתה באויב האכזר הרוצח בנו ללא רחם, אלא גם פוצעת במילותיה הנלוזות ומחללת את זכר השואה, מכחישה אותה ומנסה לשוות למפקדי צה"ל תדמית של קלגסים גרמניים.

וכך כתב נתן זך לדן חלוץ:

"אינני יודע אם יורשה לי לומר לך 'שלום' מבלי להכעיס אותך. אבל סתם מתוך סימפטיה לאומץ שהפגנת בדבריך הכנים וכמי ששרת כקצין רפואה במלחמת השחרור, אני נכון לעזור לך בניסוח "ערכיך" בגרמנית. לשון זו, ובעיקר גלגוליה בין ראשית שנות ה- 30 ומחצית שנות ה- 40, יפה להם הרבה יותר... אני מאחל לך שתגיע לזקנה ולשיבה טובה, ובכל לילה מאותן שנים ארוכות תחוש 'הדף קל' בגופך, לזכר הערכים שבשמם טבחת קורבנות חפים מפשע" - סוף ציטוט.

למה התכוון זך בדבריו אלה? שחלוץ הוא כמנגלה, הרופא מאושביץ? שהגרמנית עדיפה על העברית כשפה של היודו-נאצים, כדברי לייבוביץ?

בעקבות דברים אלה לאלוף דן חלוץ החלטתי להשיב דבר לנתן זך במכתב הבא:

אין בליבי פליאה על "ההתנדבות" הנפלאה שלך לנסח, ואולי לתרגם לגרמנית את דבריו של דן חלוץ, ולא משום היותה של הגרמנית שפת האם שלך. ישנם "יקים" פטריוטים ואוהבי עמם שאינם אשמים בכך ששפת אמם היא הלשון הארורה הזו! כוונתי לא לשפה שבפיך, נתן זך, אלא לגרמניות, ולטבטונית הגסה והבוטה, המאפיינת את נשמת אפך ואת מורשתך הרוחנית.

שירתך, זך, מאוסה בעיני ובעיני רבים בשל אישיותך, אלימותך המילולית, האישית, כלפי בני אדם, בדיוק כפי ששירתו על פושע, להבדיל, איננה יכולה לזכות בהזדהותו של קורא, שנפגע מאותו פושע ...

שירה היא יצירה של האנושות, של הצגת היפה, הנעלה, והמילים הן מנגינה לנשמה וללב.

מילות שירתך, נתן זך, יפות ככל שיהיו, נעכרות הן ברעל ובסם-המוות המלווים את שנאת נפשך ומתוך התנכרותך לבני עמך. שירתך היא בעיני, כפצצת תופת של צביעות ושנאת חינם בעטיפה של שירה. מילים יפות הנאמרות, כשסכין מורעלת ננעצת בגבנו.

דן חלוץ איננו דובר גרמנית, הוא גם איננו קלגס בריטי, אמריקני, רוסי, ובוודאי לא מזכיר אף בקצה נעלו את תפיסת עולמם של חבריך, הטובים המרצחים מאש"ף והפאתח, אלה שאתה וחבריך הסופרים והמשוררים השמאלניים, משמשים להם חגורת מגן אנושית, בעוד לנו היא כחגורת נפץ רצחנית.

אומר לך עוד דבר, נתן זך: לא צריך להיות דובר גרמנית, כדי לרכוש מנטליות של משתף פעולה נאלח עם הגרועים באויבי העם היהודי. ליבי, ליבי עם שוטרי הגטו היהודיים, הקאפו של הסטאלגים הנאציים, במיידנק באושביץ, הזונדר-קומנדו, ומפני הגופות, אלה שנאלצו לשמש משתפי פעולה עם הגרמנים ולטבוח בבני עמם.

לא! אין הצדקה ומחילה למעשיהם של מקצת הקאפו היהודיים הללו, אבל הבנה מתוך כאב, כן. הם עשו זאת כדי לזכות אולי, בקורטוב חיים, להציל את הילד שלהם במחיר של ילדים אחרים... מי יכול לשפוט את האומללים הללו מול מעשיך שלך נתן זך, ושל חבריך, העושים מעשה נבלה שאין למטה מהם בגיהינום המוסרי של תולדות העם היהודי!

מעשיך הוא בגדר של שיתוף פעולה עם מרצחי העם היהודי: טובחי ילד, תינוק, אישה וזקן, משפחות שלמות, בלא אבחנה ובלא שגגה. במתכוון, ובכוונת זדון להרוג ולאבד את שארית הפליטה של ששת מיליון הנספים בשואה – שאותם מרצחים פלשתינים היו שותפים לה בעבר ובהווה. לו היו יכולים חבריך המרצחים, עליהם אתה מגן, כי הרי היו שורפים אותנו בדיוק כמו הנאצים הארורים, יימח שמם וזכרם.

ואתם! אתם זורקי הבוץ והרפש, שירתכם היא תועבה, ודבריכם, חלאת נפש. לא זך, כי אם עכור ייקרא שמכם!

אנו גאים בך דן חלוץ על הדברים שאמרת לפני בית המשפט העליון. ומודים לך רבים מקרב בני העם שאותו הצלת במחיר כה כבד של אויבנו הערבים, אותם הרגנו לא מתוך צימאון דמים, אלא מחוסר ברירה ומרצוננו להציל חיים.