הטנגו האחרון

הרבה דיו כבר נשפך בתיאור התנהלותו של, ראש הממשלה, שרון, כשליט יחיד, כראש ממשלת גמדים וכמי שמסוגל לכפות על כולם תוכנית לחורבן של 25 ישובים פורחים בארץ ישראל בתמורה לכלום.

עו"ד יוסי פוקס , כ"ט בכסלו תשס"ה

דווקא ביו"ש. עו"ד פוקס
דווקא ביו"ש. עו"ד פוקס
צילום: יח"צ
הרבה דיו כבר נשפך בתיאור התנהלותו של, ראש הממשלה, שרון, כשליט יחיד, כראש ממשלת גמדים וכמי שמסוגל לכפות על כולם תוכנית לחורבן של 25 ישובים פורחים בארץ ישראל בתמורה לכלום.

אבל כידוע, צריך שניים לטנגו. שרון בחר את שמעון פרס. אחרי הכל, גם לפרס יש "זכויות" רבות בחורבן שהוא הביא אל בתיהם של אלפי משפחות ישראליות שיקיריהן נרצחו מאז הסכמי "אוסלו".
שרון ופרס, שניהם בערוב ימיהם, מבקשים לרקוד את הטנגו האחרון כדי לזכות יחד באושר הנכסף, "המזרח התיכון החדש".

תוהה אני כמה ישראלים ישלמו בחייהם, על פרק ב' בפנטזיית ה"מזרח התיכון החדש", עתה בשיתוף עם "המנהיגים הפרגמאטיים" אבו מאזן וחוסני מובארק.

ככל הנראה, זאת המדינה היחידה בעולם שממשיכה להנציח מנהיגים שכשלו באופן טוטאלי בהנהגת המדינה, ולו זו בלבד, אף אלו שמתיימרים להחליף אותם כבר היו מנהיגים ונכשלו.

זאת המדינה היחידה בעולם שאין כל קשר בין 120 חברי הכנסת לבין העם. אין כל קשר בין שרי הממשלה לבין העם. כל הנבחרים "נבחרים" בקומבינה בתוך מפלגה זו או אחרת, ומרגע שנבחרים רואים את הכסא בלבד. כמו שאומר פרעה בפרשת השבוע: "רק הכסא אגדל ממך".

שרון ופרס, יחד עם להקת המעודדות מהתקשורת הישראלית, ימשיכו למכור לציבור את הלוקשים והסקרים, לפיהם רוב העם תומך ב"יציאה מעזה", אגב הם צודקים, לכן אין ישראלי אחד בעזה. צה"ל יצא משם לפני 11 שנה.

אף סקר עוד לא שאל את השאלה הבאה: האם אתה בעד עקירת 25 ישובים ישראליים בגוש קטיף ובצפון השומרון, ללא כל תמורה מדינית?

אף סקר לא שאל וגם לא ישאל, שכן מטרת הסקרים אינה לדעת את עמדת הציבור, אלא לקבל את התשובות שעושי הסקר רוצים כדי לסייע לזוג הרקדנים בריקוד הטנגו שלהם. סה"כ לא כל יום מנהיג "הימין" מבצע את התוכנית המדינית של השמאל.

אגב, עם כל הכבוד לשרון, אף אם הוא עדיין נושא בתואר יו"ר הליכוד, הוא חדל מלהיות מנהיג הימין, אלא מנהיג השמאל. שרון זרק לשמאל בכלל ולמפלגת העבודה בפרט, חבל הצלה פוליטי. ללא תוכניתו של שרון, הייתה מפלגת העבודה אבודה לגמרי, ללא כל עתיד. היום יש "אור" בקצה המנהרה של השמאל, חורבן גוש קטיף.

אכן עצוב מאוד שבמדינת היהודים, לאחר 57 שנות קיומה, החשכת האורות של חלוצי ההתיישבות ביש"ע, היא אור גדול עבור השמאל, בראשות שרון ופרס.

שרון יכול היה להציל את מדינת ישראל בכלל, ואת הליכוד בפרט, מהקרע הגדול שהוא מוביל אליו, ע"י מהלך אחד והוא, משאל עם. מה יותר צודק מלשאול את העם, האם הוא בעד או נגד התוכנית?!
שרון מפחד. אבל ממה הוא מפחד, הרי העם יכריע?

שרון מפחד שהדמוקרטיה הישראלית תנצח אותו. שרון מפחד שהעם חזק יותר ממנהיגיו ויתנגד למהלך של נסיגה ללא כל תועלת מדינית.

אכן, סיפור עצוב. אבל הסיפור עוד לא נגמר. המאבק יימשך עם כל הכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשותנו. כך למשל, כשעמיר פרץ עוצר את המדינה במאבק עבור קרנות הפנסיה של העובדים, זה נקרא דמוקרטיה. אבל, כאשר רבע מיליון מתיישבי יש"ע ועוד מאות אלפי תומכיהם, נאמני א"י, יעצרו את המדינה כדי למנוע חורבן של מפעל חיים בגוש קטיף ובצפון השומרון, זה יהיה "סופר" דמוקרטיה.