פליטים עכשיו

לא נעים למי שמתגורר, למשל, ביישוב היפהפה כרם מהר"ל שלמרגלות הכרמל, להתעסק באירועי "מלחמת העצמאות" שבעקבותיהם הוקם כרם מהר"ל על אדמות הכפר היפהפה איג'זים.

אמונה אלון , ד' בטבת תשס"ה

אמונה אלון
אמונה אלון
צילום: Hadas Parush/Flash90
לא נעים למי שמתגורר, למשל, ביישוב היפהפה כרם מהר"ל שלמרגלות הכרמל, להתעסק באירועי "מלחמת העצמאות" שבעקבותיהם הוקם כרם מהר"ל על אדמות הכפר היפהפה איג'זים. מאוד לא נוח גם למי שביתו מלא ההשראה ניצב, למשל, בכפר האמנים הסמוך עין-הוד, להיזכר כי את מעונו הטובל בעצי פרי הקימה משפחה ערבית, שלא תכננה להעבירו לבעלותו של שום צייר, פסל או זמר רוק מ"מחנה השלום" הישראלי.

הבעיה היא כי תושביהם המקוריים של כ-330 הכפרים הערבים, שחרבו בשנים 1947-1949, דווקא מתעקשים להתעסק באירועים ההם ולהזכירם ללא הרף בדיבורים ובפיגועי-התאבדות. עוד בעיה היא כי האוכלוסייה של פליטי הכפרים והערים גדלה, בינתיים, מחצי מיליון בקירוב ל-5 מיליון בקירוב. יותר ויותר ישראלים מתחילים סוף-סוף להבין כי מחנות הפליטים לא ייעלמו מאליהם, כי שאיפת דרי המחנות לשוב לאדמותיהם שבתחומי מדינת ישראל לא תתפוגג עם הזמן, וכי הטרור היוצא מן המחנות לא ייפסק כל עוד שאיפת השיבה חיה ובועטת.

ובכל זאת מעטים הם המעמידים את סוגיית הפליטים הפלשתינים במקום הראוי לה ברומו של סדר היום הלאומי, ולכן ראוי לשבח את שר החוץ, סילבן שלום, על הנאום האמיץ שהוא נשא אתמול בנושא זה ב"כנס הרצלייה".

לא מדובר ברהבתנות חסרת כיסוי בנוסח השרה ציפי לבני, שהתפארה באחרונה כי נשיא ארה"ב "הבטיח" כי פליטים פלשתינים לא יתיישבו בתוך ישראל ולא הסבירה, כנראה מפני שלא היה לה מושג, כיצד יעמוד בוש הנועז על המשמר והיכן בסופו של דבר הפליטים כן יתיישבו. השר שלום, לשם שינוי, שטח אתמול תוכנית מעשית, שתכליתה היא פירוק המחנות ושיקום הפליטים כך שתחדל, אחת ולתמיד, הצגתם ע"י אויבי מדינת ישראל כהוכחה נצחית לחטאה הקדמון וכאות קלון על עצם קיומה.

לא משנה, כרגע, אם הפיכת בני האדם הללו לפליטים הייתה בלתי נמנעת. הטענה, כי שואת יהודי אירופה מצדיקה את מה שעשינו לפלשתינים מייד לאחריה, דומה לטענה שמותר לנווד חסר-בית, במיוחד אם הוא חולה, לפלוש לבית זר ולגרש את הבעלים. מצד אחר, ערביי הכפר איג'נים גורשו מפני שסיכנו את התחבורה היהודית מתל-אביב לחיפה, והערים רמלה ולוד נחשבו כבסיס ליחידות קדומניות של הלגיון הערבי עד שתושביהן הונסו מזרחה.

מה שחשוב, עכשיו, זה לנצל את הסתלקות ערפאת כדי להציע לבעיית הפליטים פתרון קונקרטי. חשוב לרתום את הקהילה הבינלאומית שתשקיע בשיקום הפליטים מיליארדים, הכרחי לחייב את סוריה ואת לבנון לקלוט את דרי המחנות שבתחומיהן, וחיוני לבקש ממדינות נוספות בעולם שאף הן יקלטו פליטים פלשתינים כפי יכולתן, שהרי אי אפשר ליישב ביש"ע, אלא, את חלקם הקטן.

על כל אלה נאם השר שלום, ואל לו להירתע מפני המלעיזים כי תוכניתו "איננה הגיונית". הרבה פחות הגיוני להעלים את מחנות הפליטים כפי שניסתה ישראל לעשות עד כה, או לסרב לשקמם בתואנה ששיקומם הוא בגדר "טרנספר".